Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1912-01-01 · Heft 2 · p. Seite 205

Aus der'Bibelexegese Joseph Ibn Kaspis. 205 Manchmal weist Ibn Kaspi auf die Verschiedenheften im Sprach gebrauche des Hebräischen und des Romanischen hin. In Gen. 10, 1 werden die beiden Satzteile durch die Verbindungspartikel (in ויולדו) mit einander verknüpft, Wie es hebräischer Sprachgebrauch ist; der romanische Sprachgebrauch verbietet die Partikel in solchen Fällen1). — Ein Gebrauch der Bedingungspartikel אם, wie in Gen. 40, 11 und 47, 18, ist im Romanischen nicht gestattet2). — Zu Gen. 23, 2. Die Rektion in ולבכותה (Accusativ) ist ebenso hebr. Sprachgebrauch, wie die Rektion »über jemand weinen« romanisch®). — Zu Exod. 12, 43. Die Praeposition בס ב) steht hier ebenso wie in Lev. 8, 32 (בבשר). Im Romanischen müßte es heißen: »von dem Fleische«4). — Zu Gen. 29, 5. »Im Hebräischen ist es Brauch, daß der Antwortende den Ausdruck der Frage wiederholt (»Friede«). In unserer Sprache wurde das wie Hohn klingen. Wir sagen: ja, oder: so isi’s«5). Vom Gesichtspunkte der Verschiedenheit des Sprachp MK. II. 39: כן נכון בעברי כמו שנכון בלא ויו בלעז. ibn Kaspi erklärt שם הם ויפת als Apposition zu בני נח, so daß mit ויולדו kein neuer Satz beginnt. Vgl. das. 187 zu Exod. 13, 17 (וגם איני מירנל :וולא בלשון רוט־ או זולתו• a) MK. II, 59: וזה הלשון נכון בהסכמת העברי ואם איני נכין בלשין לעז כי הוא יוצא דרך היקש תנאי. 3) MK. II, 64: ו־ן נכון בהסכמת העברי כמו שנכון בהסכמת הלעז יהם עליה . . . Als weiteres Beispiel führt er noch an: יצאוני (Jerem. 10, 20) und בבשר, Lev. 8, 32. S. folg. Anm. i) MK. II, 185: כמו שבלשון הניצרי נכון לומר והנותר מן הבשר כן נכון בלשון עברי לומר בכשר. Daß hier ausnahmsweise für לעז oder רומי gesagt Ist נוצרי, laßt sich dadurch erklären, daß Ibn Kaspi hier die christliche Bibelübersetzung (Vulgata) im Sinne hat (»quidquid reliquum fuerit de carne«). — S. auch das. 192 zu Exod. 15, 9 (: (תמלאמו תמלא אותם ווה נכון בעברי כמו שנכון אצלנו ברומי לומר תמלא מהם. 5) MK. II, 71: ווה מנהג העברי כי העונה משיב לשון השואל ובלשוננו יהיה לעג אבל נאמר הן או כן. — Zu Exod. 14, 11 bemerkt Ibn Kaspi, das Hebräische gestatte eine doppelte Verneinung, wie המבלי אין, während sie in anderen Sprachen, z. B. im Griechischen, nicht gestattet sei. Sonst erwähnt er das Griechische nirgends.