Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 5 · p. Seite 630

30 Besprechungen. wir dieselbe Vertiefung in die Halacha, dieselbe Gründlichkeit und rabbinfsche Belesenheit des Verfassers. Kurz, wenn mau die Anmerkungem Gottliebs liest, empfängt man den Eindruck, die Schrift eines unserer »Großen« vor sich zu haben. Nun hat, wie oben kurz erwähnt wurde, Professor Jakob Barth in Berlin bereits im Jahre 1880 den arabischen Text des Maimonides-Kommentars zu Makkoth ediert und die alte hebräische Übersetzung nach dem arab. Manuskript verbessert• Es läßt sich demnach fragen, ob denn Gottliebs Übersetzung des Kommentars zu Makkoth noch irgend einen Nutzen habe. Tatsächlich ist Barths Edition, die — nebenbei bemerkt — die erste des Maimuirischen Mischnahkommentars im Urtexte war, so exakt, daß sie wirklich allen, die auf diesem Gebiete arbeiten, als Muster dienen kann. Allein Barth berichtigte bloß die offenkundigen Fehler der Übersetzung nach dem arab. Original und ließ die alte Übersetzung mit ihren sonstigen Unebenheiten weiter bestehen. Dagegen bietet uns Gottlieb. eine gänzlich neue Übersetzung, die allen Anforderungen gerecht werden Will. Ferner hat Barth seine Edition mit bloß kurzen — allerdings bündigen — Fußnoten versehen, während Gottliebs Anmerkungen nicht minder gründlich, aber bei weitem zahlreicher und ausführlicher sind. Den Vorzug der Gottlieb’schen Übersetzung vor der Ibnjakubs habe ich bereits in meiner oben genannten Besprechung durch mehrere Beispiele darzuiun versucht. Ich erachte es daher für richtig, auch hier einige Stellen anzuführen, die meine Annahme durchaus bestäti- :gen. Allerdings kann ich diese hauptsächlich dem Kommentar zu Makkoth entnehmen, dessen arab. Text (cd. Barth) mir vorliegt, wäh׳־ rend ich den arab. Text des Kommentars zu Schebuoth nicht besitze. Herr Gottlieb hat nämlich auch hier den arab. Text nicht abgedruckt, sondern bloß hin und wieder arabische Ausdrücke oder Sätze in Fußnoten angegeben. — Makkoth, Abschn. 2, Hai. 1, arab.: מעגל במעגלה ימלם באלממלסח וה־ חגר יתצרהא ענדנא ידלסון בד,« «לצרוח אלו אן תברק וחלפע (od. אלסטוח); ibn jakub: המעגל במעגלה היא אבן חלקה שהבנאין אצלנו מחליקין וממשמשין בו השטחים עד שמבהיקין; Qottiieb: המעגל במעגילה המחליק בבלי עשוי להחליק והיא אבן שמשתמשין בו הבנאין במקומותינו לחוף בה מני הכתלים עד שהם טבריקין ומצהירין; das. 3,1 (Barth s. 18* Oottlieb S. 13) arab.; ומן הד־א אלקסם איצא אן יאתי לאו ואחדיעם תרי תלתא איסורי; I.J.: ומזה החלק גם כן שיבא לאו אחר יכלול שנים שלשה וקן החלק הזה עוד בשבא בתורה לאו אחד כונס יתרי תלתא איסורי :.ס;איסורין; das. 3, 11, arab.: פלא נצרב ארבעין ונהר ך הדיה אלגלדה אלואחדר. אסת&זהארא צמא יבין אן אלאצוי באלחוטה פי תקליל אלצרב לאדם;’I.J.: לאנכהארבעים ונגיח הכאה זו דרך שטירה כמו שבאר שהשמירה במיעוט'הכאה ראוי; Q.: לא נבנו הארבעים אלא נשאר אותך. רצועה האחת דרך נזהרין כדשמעינן להו(הי״ס