Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 445

Die lefilla für die Festtage. 445 2. Fragment E. N. Adler (s. oben S. 433 u. 435 ff.) foi. 1 a התמיד1) מנחתה ונסבה. אלהינו ואלהי אבתינו גלה כבוד מלכותך מלוך על ישראל עמך במהרה הופע והנשא עלינו עיני (!sic) כל ח־ קרב פזורינו מבין הגוים 5 ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו י׳י אלהינו לציון עירך בתה ולירושלם בית מקדשך בשמחת עולם ויאמרו מעשיך י׳י מלך ומלכותו ככל משלהי אנא אלהינו יעלה ויביא יגיע יראה וירצה ישמע 11. s. w., s. S. 437 mit folgenden Abweichungen — es fehlt hier בית ישראל hinter עמך, es fehlt מקדשך ,מעונך steht vor היכלך, vor לפניך (Z. 12) חוסה ״י אלהינו, י׳י אלהינו (Z. 15) הצל והמול והרוח לנו (Z. 16—17). fol. lb ורחים אתה לבדך נקראתה ויהי יום 5 מקרא קדש הזה יום חג הסכות הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחילה וראש לישועתינו ועינינו תאיר כבית מאוי־נו ושם נראה לפניך בשילוש פעמי רגלינו בכתוב עלינו בתורתך שלוש פעמים usw. Dt. 16, 16 ובחג הסוכות ושם נאמר Dt. 16, 17 14 ידי כברכת יי אלהיך אשר נתן לך 2a והשיאנו יי אלהינו את ברכת מועדיך בשלום .u. s. w בחרתה אותנו קידשתה ומועדי קדשך באהבה ושטהה 5 הינחלתנו0 ברוך אתה י׳י מקדש ישראל וחג הסכות ומועדי שמחה והזמנים g CU a> bß סי eä C u* •—4־ ס <u 0C hß JO S u aä G n G, Ä p ä •־£ ir JS fit o ר" r~ n. r 3£ t; נ5 c o n er? n־״ *) Num. 29, 16.