Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 444

444 Die Tefiila für die Festtage. אלהינו ואלהי אבותנו גלה בניר טלביתך מלוך על ישראל עמך בטהרה והופע והנשא עלינו ־5 לעיני כל חי וקרב פזורנו מנין הגוים ונפוצותנו כנס מירכתי ארץ והביאנו יי אלהינו לציון ע־רך ברנה ולירושלים בית מקדשך בשטחת עולם ויאמרו מעשיך ה׳ אלוהי ישראל מלך ומלכותו בבל משלה. אנא אלהינו יעלה ויבוא יגיע יראה ׳10 ירצה ישמע יזנר יפקד זכרונינו פקדונינו זכרון עטך בית ישראל עירך ארצך היכלך מקדשך מעונך זבולך עדתך נווך פליטתך לפניך לטובה ולרחמים ביום מקרא קדש הזה ביום חג הסכות הזה זכרינו בו לטובה יי אלהינו פקדנו •15 בו לברכה ולרחמים מלכנו חוסה אתה ה׳ אלהינו הגן והרוח הצל וחמול ורחם עלינו והושיענו וחנינו וענינו והרוח לנו מצרותינו כי אליך עינינו בי אל חנון ורחום אתה לבדך נקראת, ויהי יום מקרא קדש הזה יום חג הסכות. ■20 הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחלה וראש לישועתינו fol. lb ועינינו תאיר בבית מאוויינו ושם נראה לפניך בשלוש פעמי רגלינו נכתוב כתורתך שלש1) פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ייי אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובהג ■5 משבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני י׳י ריקם. איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך. והשיאנו יי אלהינו את ברכת מועדיך לשלום כאשר אמרת ורצית בן תברכנו סלה בי בישראל עמך נהרת ־*10 ואותנו קידשת ונעשה לפניך את הובתיגו תמידי יום וקרבן מוסף, כ' אתה י׳י מקדש ישראל וחג הסכות ומועדי שטחה והזמנים והרגלים ומקראי קדש. רצה ה׳ אלהינו אלי אכר אלצלאודד). _ .16 ,16 .Deut (נ .Bis zum Ende der Tefiila ('ג