Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 446

Die Tefilla für die Festtage. m והרגלים ומקראי קדש רצה ייי אלהינו ותמאס אל צלוה1) 3. Fragment E. N. Adler. Das. 2 b. (.2וצלוה מוסף וסט אל עיר מגן * ומחיה י והאל הקדוש אתה בחרתה 4 ותתץ לנו י׳י אלהינו בארבה מועדים לשמחה ״5 במועד חג הסטת הזה להקריב בו (3קרבן מוסף בכתוב בתורתך וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אלים שנים כבשים בגי שנה ארבעה עשר תמימים * ומנחתם ונסכיהם •10 לפרים לאילים ולכבשים במספרם במשפט 4 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנהתה ונסביהם ויום אלתאלת _וביום4) השלישי פרים עשתי עשר ג) Und er beende die Tefilla. *) Die: Mussaftefilla reicht bis s) Num• 29, 17—19. 4) Das. 20. (Schluß folgt.)