Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 443

Die Tefilla für die Festtage. 44S 10 בתורתך על ידי משה עבדך כי1) ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מיל הטאתיכם לפני י׳י תטהרו י וכדברי קדשך כתוב מי2) אל כמוך נושא עדן ועובר על פשע לשארית נהלתו לא 15 החזיק לעד אפו כי חפץ רפד היא ז ישוב f 01. 116 b. ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצלות ים כל חטאתם; תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאנתינו מימי קדם והשיאנו ייי אלהיגו את ברכת 5 מועדיך בשלום כאשר אמרת ורצית כן תברכנו סלה כי בישראל עמך בחית ואתנו קדשת מכל העמים ואת מועדי קדשך באהבה וברצון הנחלתנו ונעשה לפניך את הוכתינו תמידי יום וקרבן 10 מוסף ברוך אתה י׳י מקדש ישראל ואת יום צום הכפורים הזה את יום סליחת העון הזה את יום מהילת העון הזה מוחל וסלה לעונותינו ולעונות אבתינו ולעונות עמך בית ישראל ברחמים בעבור שטו הגדול .(315 רצה י׳י אלהינו ושכון בציון אלי אכרהא 117 ויקול הדה אל תחנוגהa 4) Für Snkkot: 1. Tayl. Schlecht. Coli. 10 H. 41 (vgl. oben S. 438 ff.) f 01. la לארבעה* *) עשר כבשים ושעיר עזים אהד חטאת מלבד עולת התמיד מנחתה ונסכה ג) Lev. 16, 30. ־) Miclia 7, 18—20. 5) Bis zum Ende, Dann spreche er die folgenden Tacfcan31attt& Seiichot). *) Nu in. 29, 15 Ende. 16.