Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1911-01-01 · Heft 4 · p. Seite 428

428 Die Tefilla für die Festtage. vor, wird aber gewöhnlich hinter der Bezeichnung של ראש 1חדש), die aus tannaitischer Zeit stammt, vermutet. והשיאנו wird ebenfalls von Mar Samuel genannt* 2 3 *), von der Bitte קדשנו במצותיך spricht ein Amoräer des folgenden Jahrhuriderts8), während die Eulogie מקדש ישראל והזמנים ebenfallsbereits von dem aus Babylonien stammenden Tannaiten Nathan erwähnt*), allerdings in amoräischer Zeit noch umstritten wurde5). Die Mußaftefilla beginnt und schließt wie die übrigen, nur hat sie zwischen ותתן לנו und והשיאנו an Stelle von יעלה ויבא einen anderen Einschub: ומפני חטאינו mit den Bibelversen über die Opfer der einzelnen Tage und כלך רחמן mit der Bitte um Wiederherstellung der Wallfahrt. Die Änderung und Erweiterung der Formel für die Mußaftefilla geht auf Rab zurück und wurde von seinem Kollegen Mar Samuel bekämpft6). Die Erweiterung sollte in der Rezitation der Opferverse bestehen, und als Einleitung dazu wurde ein einfacher Satz, wie מעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף als hinreichend betrachtet7). י) Ber. 49 a und b: טעה ולא הזכיר של ראש חדש schon von Rab und Samuel als ganz bekannt gebraucht. In der Baraita Tos. Ber. III, 10, S. 7, 6 steht allerdings קדושת היום dafür, Sabb. 24 a, Erub. 40 b, Beza 17a מעין המאורע; R, Chananel zu Beza zitiert ומתפלל שבע ואומר או״א יעלה ויבא. *) j, Ber. IX, 3 (13d): שמואל אמר צריך ... (seil. בתפילה (בר׳ חרש לומר והשיאנו zum Text vgl. Ratner, S. 203 u. 3) b. Pes. 117 b: אמרי ר׳ זירא ,., דצלוחא קדשנו במצותיך. *) S. oben S. 427, Anm. 1. In Beza 17 a ist hinter רבי der Name נתן ausgefallen; allerdings betrifft da die Eulogie das Zusammentreffen vom Sabbat und Feiertag. 6) b. Pes. das.: «מר רבא אשכחתינא לפבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי ... ביומא טבא בין בצלותא ובין בקידושא מקדש ישראל והזמנים ואמינא להו אנא אדרבא דצלוחא בין בשבתא בין בימא טבא מקדש ישראל ובו׳ ובו׳. Vgl. dort auch die Erzählungen über die wirklichen Vorkommnisse. «) j. Ber. IV, 6 (Sc): ריב אמר צריך לחדש בה דבר ושמואל אמי אין .צריך לחדש בה דבר ף) Das. vgi. Rosenthal a. a, O. 472. Der Fragesteller ist!ר׳ זעירא קומי ר׳ יוסי. Abweichende Textüberlieferungen bei Ratner, S. 114 f.