Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 6 · p. Seite 736

736 Zu Bachja Ibn Pakudas »Herzenspflichten». שוקא ואצלאצא). — IV, 3 (63 b, 18): ואם בטחונו באלהים בלב שלם אם לא (ar. ואצלאצה פי תובלה עלי רבה מן ג* ר אצלאצה פיה). — V, 4 (82 a, 5): ולבך השלם לאלהים (ar. ואצלאצך ללה תעאלי). — X, 4 (128b, 8): בנפש נאמנה ולבב שלם ומצפון זך (ar. בצדק נפוסהם ואצלאץ קלובהם וצפו צמירהם). Fälle, in denen statt אצלאץ das oben erwähnte Adjektivum צאלץ (lauter) steht. X, Einl. (126 a, 18), zur Erklärung von ולדבקה בו in Deut. 30, 20: וטעם הדביקה האהבה והלב השלם (1בה (ar. ומעני אלדביקה צדק אלמהבר! וצאלצהא, eig.: Anhängen bedeutet Wahrhaftigkeit der Liebe und Lauterkeit derselben)* * * 8). — V, 5 (82 b, 3): הבוטח באלדדם באמת ובלב שלם (ar. אלמתוכל עלי אללה הקא צאלצא, eig.: der auf Gott in lauterer Wahrheit vertraut). Das Participium zu אצלאץ findet sich am Ende der VII. Pfote (101b, 30) in dem frommen Wunsche, in den Bachja seine Ausführungen über die reuige Umkehr zu Gott ausklinger: läßt. Die Worte lauten im Original צעלנא אללה ואיאך מן אלטבאדרין אליה ואלמקבלין עליה ו אלט בלצי ן לדיה. Das heißt: Gott möge uns und dich8) zu denen gehören lassen, die zu ihm hineilen, ihm sich zuwenden und reiner Gesinnung sind vor ihm! Ibn Tibbon übersetzt das so: האלהים ישימנו מן המטהרים אליו והשכים עדיו בלב שלם, Er hat also die letzten zwei Worte nicht als koordiniertes drittes Glied der dreifachen Bezeichnung der Reuigen wiedergegeben, sondern als adverbiale Bestimmung dem zweiten Gliede angefügt und dabei denselben Ausdruck (בלב שלם) verwendet, der bei ihm das Äquivalent für ar. אצלאץ ist. Zu dieser Stelle ist uns auch die hebräische Übersetzung Joseph Kirne hi’.s, des anderen Übersetzers von Bachja’s »Herzens- *) So muß es statt בהם heißen. s) S. V111, 3 (104a, 16): ובזה תהיה אהבתי באלהיו שלמה ואהבת אלהיו בו (ar. תבדלך תתם מנה אלמחבד אלבאלצה לרבה ומן רבה פיה). 8) Damit ist der Leser angesprochen. In der hebräischen Über- Setzung ist וא“אף nicht berücksichtigt.