Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 6 · p. Seite 733

Zu Bachja Ibti Pakudas י Herzenspflichten«. 733 .18) 1,1 — .(*(ללה דברתך1 2 * * *) באצלאץ אלתוחיד לדa, 17): היחוד השלם (ar. אכלאץ אלתוחיד). In X, Einl. (126a, 5) wird der Bibelvers, der das Einheitsbekenntnis enthält (Deut. 6, 4) חוד; genannt8). Das Original hat dafür den vollen Ausdruck: אכלאץ אלתודויד. Auch sonst steht bei Ibn Tibbon bloß יחוד, wo Bachja den vollen Ausdruck anwendet. So in der Schlußformel von I: נשלם שער היחוד (ar. תם אלבאב אלאול פי שיח וגה אכלאץ תוחיר אלצאלק תעאלי). — V, 5 (79b, 30): ממאמר היחוד מן הספר הזה (ar. מן 4(מקאלד! אצלאץ אלתוחיד ללה מן ה1א אלבתאב). Anstatt des Substantivs אצלאץ wendet Bachja zuweilen das entsprechende Adjektiv צאלץ zur Qualifizierung des Einheitsbekenntnisses an; Ibn Tibbon giebt dafür שלם. So I, 4 (19 b, 2): היחוד השלם zur Kennzeichnung des Inhaltes und der Bedeutung von Deut. 6, 4 (ar. אלתוחיד אלתאם אלצאלץ). Das erste der hier angewendeten zwei arabischen Adjektiva (תאם hebr. שלם) findet sich auch allein als Epitheton zu יחוד, Einleitung (14 b, 19): היחוד השלם (ar. אלתוחיד אלתאם).— Ebendas. (14b, 17): יחודו בלב שלם (ar. תוחידה אלצאלץ). 4. Die Läuterung des Herzens. Den arabischen Ausdruck אצלאץ wendet Bachja besonders in Beziehung auf das Herz an. Er bezeichnet damit die Läuterung des Herzens, das Weihen der Gesinnung. In der Erläuterung der Psalm wo rte יחד לבבי ליראה שמך (Ps. 86, 11) sagt er IV, 4 (71, 7): David betete zu Gott um »Läuterung seines Herzens und um Reinigung seines Willens *) Subjekt zu diesem Verbum (Fern, sing.) ist: הדה אלאביאת הבתים האלה =)), die versas memoriales am Schlüsse der »Herzenspflichten«. 2) s. noch Einl. (17b,27 und28): היחוד בלב שלם (ar.אי אלתוחיד). — I, 10 (30b, 3)מפסידות היחוד ב׳ ש׳ (ar. מפסדאת אצלאין אלתוחיד). 3) S. oben S. 731, Anm. 3. / *) S. oben ebendas