Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 6 · p. Seite 731

Zu Bach ja Ibn Pakudas »Herzenspflichten־:. 731 1. Die Einheit Gottes. Der Begriff der Einheit Gottes bezeichnet Ibn Tibbon durch das zu הד« gebildete Abstraktum ףאחדות( womit das arabische Substantivum?וחדו wiedergegeben ist. I, 8 Anf. (24a, 14): שהאחד שם נגזר מן האחדות (arab.: אלואחד משתק מן אלוחד(/). — I, 7 (23 a, 36): חאחדות קודמת לאחד (ar. אלוחדה אקדם 28) 10 ,1 — .(מן אלואחד a, 22): האחדות האמתית (ar. אלוחדו! אלמד&ה). — Doch heißt Gottes Einheit arabisch auch וחדאניה, so 1,7 Anf. (21b unt.): אמתת אחדותו (ar. 2(צחה זחדאניתה). 2. Das Bekenntnis der Einheit Gottes. Wo חוד; dem arabischen תוחיד entspricht, bedeutet es nicht die Einheit Gottes, sondern das Bekenntnis derselben. Es dürfte in den zahlreichen Fällen, wo das Wort in diesem Sinne vorkommt, bei genauer Übersetzung niemals von der Einheit, sondern vom Einheitsbekenntnis gesprechen werden. Beispiele: Einleitung (8b, 25): יחוד אלהינו בלבבנו (ar. תוחיר אללה באלקלב, das Bekenntnis der Einheit Gottes im Herzen). — Ebendaselbst (9 b, 8): אמונת היחוד (ar. אלתחקק באלתוחיד). — Eb. (10 b, 13): בענין היחוד (ar. פי אמר אלתוחיד). — Eb. (14a, 25): יחודו (ar. 1,1 — .(אלתוחיד בה (18a, 14): אמתת יחודו (ar. חקיקה תוחידה). — I, 2 Anf. (18 a, 20): יחוד הבורא (ar. אלתוחיד ללה). — Eb. (18a, 21): אנשי היחוד (ar. * * S. * * 8(אהל אלתוחיד). J) Dem אחדות bei Saadja (Ibn Tibbons Übersetzung S. 19, Z. 15, ed. Krakau Ende der Einl.) entspricht im Original (ed. Landauer S. 29, Z. 3) אחד — ואחד; ein anderesmal (S. 61, Z. 22) ,וחראניד (ed. Land. S. 86, Z. 4). י) Vgi. beijehuda Hai evi, Das Buch Al-Chazari, ed. Hirschfeld S. 46, Z. 25 (I, 97 Anf.): ,יברהנון עלי אלוחדאניד (Ibn Tibbon.: מביאים מופת על היחיד). S. auch ib. 272, 1 (iv, 25): וחדאניתה (ibn Tibbon אחדותו) s) Bei Jehuda Halevi III, 11 (Al-Chazari 156, 26) wird mit אלתוחיד (Ibn T. היחוד) der Inhalt von Deut. 6, 4 bezeichnet. — Saad ja zitiert den zweiten Abschnitt seines Emunoth we-Deoth als