Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 5 · p. Seite 569

Die talmudische Literatur der letzten Jahre. 569 על דבר שבידו מגלי שיהי׳ עליו רשות ורצון אחרים עליו נאמר לא ימיר ונקרא מעשה המרת הדת "המרה" והאיש העושה הדבר «מומר" אבל משרבו האנוסים בספרד שהמירו דתם, מצד רדיפות וקנאת הדת השולטת — רק למראה עין, ואחיהם בנ־י ידעו את מר לבבם, כי בלבם המה יהודים גמורים לכן פנוי (!) רדיפת הדת בשם גזירת השמד <מפני שכל מי ימלא קבל עליו דת השולטת נשמד כן הארץ> והאיש אשר הדבקתהו הרעה להמיר דתו לאונסו "משומד" ר״ל נרדף דעת לנבון נקל כי שם משומד להכעיס הוא על דרך השלילה (?!) וביותר הרגילו לכתוב "משומד׳ ,שמד׳ באשר בעוה״ר הרבו(!) פני(!) עורף לעמם ולדתם באין אונס, ועלו לגדולה ונעשו כומרים גבוה (!) המשרה, ויראו אהב״י מהם מאד לכנותם «מומרים" עד אשר באו אח״כ הצעזורים (!) המומחים והרגישו בצדק, אם את אומר ״משומד״ אמנם מצלת (!) כבוד האיש שהחליף דתו אבל לעומת זה הוא לאי כבוד נגד הכנסי׳ כולה וד״ל, ולכן חזרו לכתוב ולהדפיס «מומר׳ תחת .משומד" ואתה צא ושפוט מה טובה של בקורת מאנשים כאלה! כי הלא .אדרבה "מומר" קשיש טפי ממשוטד Ich habe die ganze Stelle hier abgedruckt, weil sie die wichtigste Urkunde für die Unechtheit des Fr.’schen »Jeruschalmi« und zugleich für den Charakter Fr.’s und die Kritiklosigkeit seiner Gläubigen sehr bezeichnend ist Was gehört nicht alles dazu, um das behaupten zu können, was Fr. in bezug auf מומר behauptet?! Die Retter F r.’s aber, die diese Beh auptung als bare Münze hinnehmen, beweisen dadurch, daß ihre Bestätigung der Echtheit des Fri edländerschen »Jeruschalmi« der!s eiben Wert hat, wie dasUrteil einesBlinden der die Echtheit eines Gemäldes bestätigt. Zum Schluß will ich noch folgendes konstatieren: Am Ende des 99 Blätter fassenden Bandes ist ein!1/g Großfolioseiten füllendes Druckfehlerverzeichnis abgedruckt. Dieses Verzeichnis kann mindestens verzehnfacht werden. Gibt doch Fr. selbst zu, daß es nur einen kleinen Teil der Druckfehler enthält1). Auf den Titelblättern l) »מכו Ende: ועשיתי לוה מתקוני הטעות (!), והמה רק חלק קטן מטעות (!) הדפוס.