Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 4 · p. Seite 427

Die ialmudische Literatur der letzten Jahre. 427 S. 161, N. 9. Daß Großeltern nach Enkelkindern und umgekehrt Trauer beobachten müssen, ist gar nicht so sehr sicher. Im 10. Jahrhundert haben hervorragende Autoritäten in Deutschland diese Art von Trauer- Beobachtung nicht bloß nicht gefordert, sondern sogar nicht gestattet. Vgl. Pardes, Nr. 290. S. 162, N. 16. Es war auf den merkwürdigen Brauch in Mainz und Worms zu verweisen. Pardes, Nr. 290: ראיתי מעשה במגנצא ובוורמשא היו יושבין על פחות מבן שלשים וכן הורה רביכו יהודה נ״ע ועשה מעשה בדורמשא׳ דאין בקיאין ולא קים להו אם בן ט׳ חדשים שלימים הוא-. S. 165. Zu מאבד עצמו לדעת wäre noch folgendes hinzuzufügen Midrasch ha-Gado], S. 169: ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וה ההורג עצמו לדעת. Testament Judas des Sohnes R. Ascher ben Jechiels: (1ויותר עונש לאדם ההורג עצמו מהורג את אחרים. Verwandt mit diesem Aus- Spruch ist das geläufige, quellenlose2) Zitat: המאבד עצמו לדעת אין לו ,(3חלק לעולם הבא. Vgl. noch Buch der Frommen, ed. Berlin, Nr. 162 ff. S.T66, N. 28, 29. Vermißt wird Semachoth XII, Ende; vgl. Threni rabbathi zu 3, 16. S. 167, N. 30. Die Ausführung des Verfassers wird bestätigt durch Buch der Frommen, ed. Berlin, Nr. 192: משומד שמת אין בוכין אין־מספידין עליו, בכו בכו להולך מחורת ה׳ להיות משומד, ואם שב ומת בוכים. עליו. וכשמשתמד ראוי לבבות, כשנאבד הגוף בוכים כשנאבד הגוף והנפש לא כל שב. Vgl. auch Resp. R. Meirs b. Barnch, ed. Bloch, Nr. 544; vgl, noch R. Jehudai im Machsor Vltiy, S. 249. S. 171, N. 40. Was der Verfasser gegen מרדכי geltend macht, findet sich im Leket Joscher II, 86. S. 178, N. 52. M. Vitry, S. 248: ומברין את האבל סעודה ראשונה משל אחדים. S. 179, N. 53. M. V. 1. c.: ונהגו להאכילו תחילה ביצים דבד שאין לו פה׳. Ibid. N. 54. M. V. l. c : ואחרי הן יכול לאכול בשר ובל חפץ המסובים Firke di R. Eiieser, Kap. 17: לאבלים מנחמים בלחם וביין. S. 180, N. 55. Midrasch Threni suta, S. 66: אבל יושב ודומם לעצמו ומראה פנים-• Das. Note. Zur Lesart בי טעמא vgl. Saadjas Komm, zu Berachoth, ed. Wertheimer, 6 a.!) Beth Talmud IV, 344. 2) Vgl. Glossen des R. J. S. Nathansohn zu Jore Dea, § 453, 1. Reifm&nn,׳ Beth Talmud IV, 149, verweist auf Midi. Ps. 120: וכן מצינו בדואג שהרג עצמו ואין לו חלק לעולם!הבא-. Dies ist ein Misverständnis. Gemeint] ist: Doeg hat sich getötet, insofern er keinen Anteil am zukünfiigenjLeben hat. s) Vgl. dagegen Toss, Kethuboth 103 b s. v.מוומן, Reif mann, I. c.