Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 3 · p. Seite 327

Das Entschuldigungsgedicht Cabirols an Samuel ha-Nagid. 327 להיות מאון רעש 9א1נך>. י1ם העלות בהם שיאוניך) אז שחקו מ.ים אבניף3) דון5) פי אני הפץ כליניף גם תאריןי זעלי לשונך) "עת נפלי עלי אבניך) עת נליפנו לי נעמניך) תחת #ימאי ראש פתניך) ראשית תבואתי בגרבף10) תצפן כמו אלה לבגיף,1) לקראת שלמין? אמוניך,) עד כי תכלה־בי שנוניך1) י״רח קשרת עד רצונך1) 15 תך״עם?קול-נדול אשר לא־כ־ אל־תחשג כי צללו אזני ~י ״* ד t :״* r; - לו רצתה נפשי להתבאש הנה פחי משפט ודע מה־טוב4) על־מה־תריבני פליל צדיק 20 כמעט חשכתין? למג״דל־עז כמעט הראתיף ןמרת־זר תצמא לן? נב-שי ותשקני . אזדע לן?... ותשים את־ מה־זה נכיר מה־זה ועל־מה־זה - V; V; ״ V 25 תריץ כלי־עין ותכונן תנאה וכשחל תצודני * 5 v t' ־ ־ : ״ אם האלה ים הוא הסיתף כי נ) Nach I. Sam. 7, 10; II. Kön. 17, 9; Jes. 9, 4. — Ms. hat לדיות שאון רעש אשוניך. 2) Nach I. Sam. 3, 11 u. s«; Ps. 74, 23. 8) Nach Job 14, 19. להתבאש, wie I Chron. 19, 6, hier vom kleinlichen Gezanke, das ernster Männer unwürdig ist. 4) Nach Job 31, 4. 5) Ms. ודון; der bibl. Imper. lautet: דין, die aram. Form דון häufig im Talmud. 6; Job 10, 2; Jes. 57, 4. 7) Anspielung auf Ri. 9, 51—54; Ms. hat עד נפלו, was aber schon mit Rücksicht auf den Parallelismus zu Vers 21 zu verwerfen ist. 8) ׳נ&עי בעמניך =־ מנמכיך nach Jes. 17, 10. 9) Nach Ps. 63, 2; 69, 22; Deut. 32, 33; Job 20, 16. 10) Den ersten, besten Ertrag (Jer. 2, 3) der Liebe und Freundschaft (diesen Sinn hat wohl das völlig verwischte und unleserliche Wort), die ich gesät, behältst du bei dir (enthältst da mir vor). ״) Est. 4, 5; Job 21, 19. Unter לבניך versteht der Dichter sich selbst. 12) Nach Ps. 59, 5; II Sam. 20, 19. 13) Nach Job 10, 16; Deut. 32, 23 חצים *שנונים ־־ ‘שנוניף. u) Dieser und der folgende Vers nach I Sam. 26, 19.