Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 3 · p. Seite 326

326 Das Entschuldigungsgedicht Qabirols an Samuel ha-Nagid. קום רעריץ ומשף אטונף1) כי בא א$ר;איר אשו;ף2) פנה לפניו.קיקיוניך) רוח במימיו צמאונף עוזרה ןהקיץז1 רעיוניף זיעת לבל־?ךבו ןגיוניף8) ריב עם?ני לוי צפוניך) אולי יכפר כ1 עינן? עד־אערף משפט לפגיף1)?י ר/עביר עלי הרעיף12) 5 ןציץ?ף שיר1 ןמ1 אטון דרף?ף כוכב צלח וךכב צמח לף תיש מאד מצל5) יקרא לף מים כצור אתן6) עורה לבבי מדדלף נךדם6) 0! כמה ג;עךתיף לבל־תוםיף הכ1ן לף כי יש־לף היום הקרב לעמתם10)?זעיר חטאת אנא?רוב ממשח לאט עלי מח־םייד משוגתי ומח־פשעי l) So Ms., aber kaum zu erklären, besonders ist יציץ . . . כמי אטון ganz unverständlich; ich kenne keine Erklärung des Wortes אטון (Spr. 7, 16), die hier passend wäre. An anderer Stelle (שירי שלמה, p. 17, Z. 8) gebraucht der Dichter das Wort in der bei den Alten üblichen Bedeutung: Seil. *) Nach Num. 24, 17; Ps. 45, 5. אשונך wie Spr. 20, 20 (Qeri). 3) Nach Ez. 31, 3; Ms. hat שורש für חרש. 4) Nun kannst du die hinfälligen und vergänglichen Qiqäjon (Jona 4, 6 ff.), in deren Schatten du bis heute ausgeruht, beseitigen. Ms. hat לפנינו für לפניו. 5) So soll es wohl heißen; Ms. hat deutlich: יקרא לך היום יצור אתן. 6) Jona 1, 6. 7) So Moses Ibn Esra bei Dukes und Schreiner; Ms. והקץ. •) Inhaltlich nach Koh. 1, 18. Alle Unannehmlichkeiten — also auch diejenige, die das vorliegende Gedicht veranlaßt hat — entspringen dem Neide, den der Dichter durch sein unablässiges Forschen und den reichen Erfolg desselben erregt. Ein bei Gabirol häufig wiederkehrender Gedanke. 9) So deutlich im Ms.; etwa צנועיך? 10) Das Suff, bezieht sich auf בני לוי; Geiger (a. a. O.) ist der Flur, aufgefallen, weil er den Zusammenhang nicht kannte. n) Ez. 28, 14; lob 23, 4.— אנא, deutlich, nicht אתה, wie man erwartet hätte. 12) Nach Gen.] 31, 36; Ps. 88, 17. — סוד ist nicht ganz sicher.