Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 3 · p. Seite 276

276 Die talmudische Literatur der letzten Jahre. S. 77) und Responsen Salomo ben Adreth I, N. 18 sei ברוך ה׳ לעולם verfaßt und eingeführt worden als Ersatz für das Achtzehngebet, das während einer Verfolgung (בשעת השמד) sistiert war. Machkim, der von ביטול תפלת ערבית spricht stimmt mit dem Wortlaut in מנהגות überein. Vielleicht war auch dieses Werk seine Quelle. S. 11, Anm. 161. Die. richtige Lesart ist dewiß אומרם. S. 11, Anm. 163. Vgl. noch Ascheri Berachoth I, N. 5, Orchclh Chajjim תפלת ערבית N. 2—4, על הכל in ha-Ooren VII, S. 104. S. 18 שאין להקפיד בשבת לסמוך גאולה לתפלה. VgL Haggahcth Ascheri zu Berachoth 9b, תשב״ק N. 233, מטה משה N. 102. S. 19, Anm. 261. Vgl. Machsor Vitry, S. 62. S. 21, Z. 1. שבעים ושתים שמות של הקכ״ה t Raschi Sukkah 45 a; Lekach Tob und Sechei Tob zu Ex. 14, 21; Machsor Vitry, S. 447;. Sohar zu Exod, 14, 19 und Ex. Ende, Vgl auch Ibn Esras beide Kommentare und Bachja ben Ascher 2u Ex. 14, 19. S. 21, Anm. 2S3. נתעלה auch Sefer ha-Ittim, S. 251, Buch der Frommen, ed. Berlin, S. 187, N. 628, Kolbo N. 37. S. 21, Anm. 284 ist die Quellenangabe ungenau, da in den angegebenen Stellen bloß sehr geringe Spuren von der Ausführung des מחכים vorhanden sind. Dagegen findet sich diese ganze Ausführung, zum Teil mit demselben Wortlaut, in dem סדר רבה הבראשית, Wertheimers Botte Midraschoth I, 7 f. — Der Verfasser des מחפים ist nun auch zu Wertheimers Verzeichnis der Autoren, welche das :סדר רבה דבראשית benützt haben, ibld. S. 14 L, nachzutragen. S. 22, Z. 7 קרב פלוני ברבי פלוני הכהן. Vgl. Marx, Untersuchungen zum Siddur des Gaon R. Amram, S, 11 unten. — Ibld. Z. 13 ומפטיר וקורא בתורה לכבודה. Marx, Untersuchungen, S. 13 zu S. 28, Z. 24.-* Ibid. unt. Vgl. Diwan R. Jehuda ha-Lewis N. 79 und Sefer Chassidim ed. Berlin, S.!54, N. 551. S. 23, Z. 1, 2. Schibbole ha-Leket, N. 82, S. 60. S. 23 oben ושר של שבת אמר לוו עלי ואני פורע scheint auch aus einem mystischen Werk zu stammen. Sabbath 119b ist natürlich von שר של שבת nicht die Rede. S. 23, Anm. 312. Vgl. das wichtige Gemzahresponsum in JQR. 1906, 107 Ginzberg, Geönica II, 50, 51. Vgl. auch Ginzberg, ibid. S. 420. S. 24, Anm. 316. Vgl. Midr. ויכלו in REj. XIV, S. 110. S. 24, Z. 6. Vgl. Jebamoth 38 b, Machsor Vitry, S. 494 und alte Tossafota zu Joma 85 b. S. 26 oben ישכן מציינו ביצהק כשנעקד וראה השמים פתוחים מיד אמר שירה. Wo finden wir dies? Ich verweise auf Pirke di R. Elieser, Kap*.