Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 3 · p. Seite 275

Die talmudische Literatur der letzten Jahre. 275 כי אין לי הנאת בכל בית. עול בי שבראתי . .. [רק] בשעה שאתם {1אומרים לפני קדוש. Vgl. auch Beth ha-Midrasch III, S. 161 f., Wertheimers Botte Midraschoth I, S. 28 f. Vgl. auch Midrasch Mischle 14, 28; Machsor Vitry, S. 55; Rokeach Nr. 362. — Ibid. במדרש ist ״wohl Midr. Ps. 100 §4, wie Abudraham 4b angibt. Vgl. noch Midr. Ps. 56 § 4 und die von Buber angegebenen Parallelen. ' S. 8, Anm. 102. Auch Sefer ha-Ittim hat ישתבח vor ויושע, wie R. Petachja. כשמת vor רושע auch in einer Handschrift des Siddur R. Amram bei Marx, Untersuchungen zum Siddur des Gaon R. Amram S. 25. S. 9, Anm. 126 ist die Quellenangabe ungenau. Chagiga 13 b steht nichts und Pesikta r. 97a unten das gerade Gegenteil von dem was מחכים anführt: וכל חיות ושרפים ואופנים וגלגלי המרכבה וכסא הכבוד בפה אחד אומרים ימלוך ה׳ לעולם.. So auch in .מעין חכמה Beth ha-Midrasch I, S. 59, הגדת שמע ישראל, ibid. V, S. 165 und in den Gebetbüchern קדושה למנחה ביחיד. Vgl. noch Machsor Vitry, S. 325 und Rokeach N. 362. Die Quelle des מחכים, gewiß ein mystisches Werk, weiß ich nicht anzugeben. Ich will die Steile hier mitteilen, vielleicht kennen andere die Quelle oder eine Parallele: קדושה מיושב שאינו אלא סיפור דברי המלאכים ואינו אומר ימלוך שאין המלאכים אומרים אוחו אלא העטרה שמתיישבת אחד קדוש וברוך בראש יוצרכו ואומרת ימלוך. כך נמצא באגדה. Vgl. S. 10: וימלוך ה, לעולם אמרה העשרה כאשר נמצא באגדה. S. 10, Anm. 139. Vgl. על הכל, ha-Goren VII, S. 83, 84. S. 11, Anm. 160. Vgl. noch Machsor Vitry, S. 78. Die eigentliehe Begründung der Einschaltung des Gebetstückes ברוך ה׳ לעולם, nämlich משום בישול תפלת ערבית, findet sich weder hier, noch in Tossafofh Berachoth 4b. Was bedeutet nun משום ביטול תפלת ערבית? Ich finde in diesen Worten einen Hinweis auf eine Relation, die nur von zwei späten Autoren berichtet wird und aus älterer Quelle nicht bekannt ist. Nach מנהגות bei Abudraham מעריב של חול (ed. Warschau J) Diese Stelle wird auch in Schibbole ha-Leket, ed. Buber, S. 10 N. 20 aus מעשה מרכבה, dagegen inTur Orach Chajjim N. 125 aus .ספר היכלות zitiert. Diese beiden Werke sind also identisch. Vgl. auch Jellinek in Beth ha-Midrasch III, S. 20, jedoch ohne Anführung von Belegen. Zu unserer Stelle vgl. noch Siddur R. Amram 4a, Ph. Bloch in Monatsschrift 1893, S. 20 und Marx, Untersuchungen zum Siddur des Gaon R. Amram S. 13, Anm. 56 (deutsch). — Zu den Anführungen aus מעשה מרכבה bei Zunz, Gottesdienstliche Vorträge2, S. 176, Note .aa und S. 177, Note b ist außer unserer Stelle im מחכים noch Schibhole ha־Leket, S. 17 hinzuzufügen. 18