Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 2 · p. Seite 185

Die Ketubbah‘ bei den Samaritanern* 133 רמה מרוממה ן מלוך ארע ושומה: יכולתו עצומה : יהובה יצובה : אשר בטובותו: ברא לכל בריתו 5 נמלת יהי אתו 5 וירא והנה כי.טובה 5 כללם כאב הנשר: דצערו מן עפר5 וזכאים ממו שרשר: מנון מן עיצה• הטבה: ואברהם אשר ערלתו גזר: וישב יצחק בגרר: וידר יעקב נדר: ויסן? אמר טוח טוח: וירך איש מבית לוי: ויקה את בת לוי: וזרח כוכב הנבי: בעל יום חוריבה: ו אנדה לנו אש דת: תורה בחקות: בה לנו סוברות: ורפא מכל תועבה: וראש המצות האלה: הקת הזבוג דבא1): בה כל אנש ויתצלח: ברישה ובעקבה: ואמר מרן בטובה: בקדש כתבה: ואתם פרו ורבו: ושרצו בארץ ורבו בה: בעכור כן: בשנת כה וכה מן השנים למושב בני ישראל ארץ כנען לגבולתיה סביב: היתה מארשת התנה וטנה דקירה וקראה בכתבה וצלאה ודרוש תלמוד כתובה וסוברות לבבה וצורתה מאהבה: ועשה טבה המזדעק שטו "פלאן" בן סהבה טבה דקירה אברהם בן הזקן .פלאן* דטבני מרחיב. מן שבט אפרים כהלון מן שכוני שכם: על חווה ברת סהבה טבה "פלאן" בן סהבה טבה יעקב דמנני בנימים מן ■שכוני שכם: אחרי דרש יתה חתנה׳ הזוכיר מן אבי חרומתה2) הזוכיר אגיב לשאלו במלאת דעת וטב לבב ורצון נפש: והיא בעת ההיא נערת בתולה משיגת דרך האנשים יעשה לה כתורת האנשים כמשפט בנות ישראל העזיזות והטכבדות: כחוה הנרואה:״מצלע האדם לעזר לפריה ולרביה בטהר והוא ארבעה אלפים ותשע מאית כריתה נתן לה טרם קחתו אתה שנים אלפים וארבע מאות כריתה ויארש אתה ותהי לו לאשה שלוחה כלואה מכל איש זולתיו והוא לה לנעל יעשה לה כתורת ואנשים כאשר אמר יהוח על יד ענדו משה: שארה כסותה וענתה לא יגרע: ואקים נדריה ואצריה8) ומפרים: ולו עליה חסד הנעילה תשמע מדבריו ולא תמריא לפיו ותהי לו עזר כנגדו: וישאר לה עליו מבגלל הדביקה שנים אלפים וחמש מאות כריתה תקח ממנו נעת תתריח כמה תבהר: וידבק בה כאשר אמר יהוה על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד: ואכתב זה ■המכתב ועדת ׳העדים תהיה בו להיות לעדה תמימה צדיקה ויהיה הוא המצליח לכל הלוכי דרכיו: ויתודי לעלם מראש ועד עקב: וברוך אלהינו לעולם וברוך שמו לעולם: .(דבק =) (ז •ארוסת»׳■(2 •ואסריה (3