Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1910-01-01 · Heft 2 · p. Seite 181

Die Kelubbafr bei den Samaritanern. 181 שבתות עצומות: למן לו רב השמות : דברא מה בשטים ובארצות: וחתם הפל באדם: להב1) (לדסבשר בראו: והלץ חווה מצלעו: וזבגו בחדר וזהו: וכד מנון אתקומם: £ן ארצו לאלהותו ו כל זכאה בזכותו: עד נא נאמן ביתו: משה ברה דעיטרם: ף,שליח הקדקד: דליתו שקר וזד: ולית כותו ירד: ליום נקם ושלם: דיתב קשט אנדי: וחקת הזבוב אודיע: דבה זהי וחדי: ובה אנשה יהי תם: יוכתר כן יתמר) ובכן בעבור כן בשנת כה וכה בחדש כה היתה מארשת חתנה טכה: יוהן היא החתן לקח אשה שנית: יתמר גברה טבה: ובתר כך יתטר מא יאי לו הממלל מן זרס חתנה טבה ויקירה וקראה וצלאה: וחשובה וכתובה ונאירה וידועה ומכוננה וריטורה ומשירה וזקן צלותה ומתקן מקראת“: וחיטוב חשבן קשטה: ופתווה וים דעתה ובינתה: 'ואמור כל חכמתה: וקעום פני המלכים ומיטב למסכיניט וסמוך קהלה וארבו׳ן קהלה: פלאן יודע אן: זה הממלל יתמר לכל איש כפי מדעו: הבכיר כבכירתו והצעיר כצערתו: ובתר מדכר החתן ידבר אביו: ובתר אביו ידבר אבי אביו: ובתר כן ידכר אשתו ואביה: ואב אליה: ובתר המדכר יימר:> ואגיב לשאלו במלאת דעת וכלוב לבב ורצון נפש: והיא בעת היא'נערה בתולה (ואן הוות ארמלה ייימר: אישה תמימה) משיכת דרך האנשים: יעשה לה כתורת הנשים: כמשפט בנות ישראל: העזיזות והמכבדות כהווה 'תברואה מצלע אדם לעזר לפריה ולרביה: במהר והוא ארבע אלפים ותשע מאות כריתח מצריה מאן הוות ארטלה: יימר: במהר והוא שנים אלפים וחמש (מאות) כריתה מצריה: והן הוות בת כהן: ייימר: נמהר ששה ׳אלפים ואחת מאות כריתה מצריה) נתן לה טרם קחתו אתה: שנים אלפים'וארבע מאות כריתה מצריה: והן הות בת כהן: שלשה אלפים: והן הות אימלה: אחר אלף וימנים מאות כריתה מצריה:) ויארש אתה ותהי לו לאשה שלוחה כלואה מכל איש זילתיו: והוא לה לבעל יעשה לה כתורת האנשים כטימפט בנות ישראל כאשר אמר יהוד, על יד ענדו משה שארה כסותה וענתה.לא יגרע ומקים נדריה ואסדיה ומפירם: ולו עליה חסד הבעילה 'תשמע מדבריו ולא תמרי לפיו ותהי לו עזר כנגדו: וישאר לה עליו מבגלל הדביקה (חן הות בת כהן: שלימה אלפים ואחת מאורס <והן הות בית ישראלי: שינים אלפים .לאב (י