Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 53 (1909)
- Issue
- Heft 6
- Article
- Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen
- Date
- 1909-01-01
- Page
- Seite 658 (sequence 2)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/2829132-2829819-2829826-2889588--37432-2889642- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
658 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. העדה למשפט ר׳ יונתן בן דורס או* הרי עדה שראו אחד שהרג אה הנפש יכול יהרגו אותו עד שלא יעמוד אצל בית דין תיל ולא ימות הרוצח עד מתי עד עומדו לפני העדה למשפט‘}, <ל*ה י״ס והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה משהן שש הן קולטות ואם אינן שש אינן קולטות* 2). באו אנשי ענר הירדן לארץ כנען יכול ימנו שש שש אמר3) את שלוש הערים תתנו מעבר לירדן באו אנשי ארץ כנען לעבר הירדן יכול יטנו שש *שש אמר4) ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען. <ל'ה ט״ס ערי מקלט תהיינה לבני יש׳ לגר ולתושב בתוכם פרט לטיס5). לפה שאטרתה אם חרבו ימנו אחרות תחתיהן יהה6) הראשונות ונתיישבו לא יחזרו אלו למקומן מעתה ת״ל שש ערי מקלט תהיינה והשניות חוזרות למקומן7) לפה שנ׳ עד מות הכהן הגדול הרי כהן הגדול שהרג ומג׳ שיגלה אמר8) בשגגה פרט למזיד. פרשה י״ג (ל״ת ט״ז) בבלי ברזל הכהו יבוא העד ויעד במה היכהו אין לי אלא שהכהו בכלי ברזל מיוחד זה הסייף והרומח שאמר9) בכלי ברזל ריבה האסכלה והשפוד ואם בבלי ברזל ריבה העשת שלהן, באבן יד הכהו אין10) לי אלא שהכהו באבן ומג׳ את מרבה שהכהו בגוש של מלח או בפלח של דבילה הפיל עליו סל מלא עפר או סל מלא צרורות ת״ל ואם באבן יד"), *שא׳ באבן יד מגיד ששיערו את האבן ואת היד ואת Satz, aus dem Zusammenhang gerissen: ולא ימות הרוצח וכוי למשפט יכול .שהרגו אותו משהרג או משנאף ת״ל ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט י) Vgl. Sifre 161, Tosifta Makkot III, 7, Babli das. 12 a, 4) Vgl. oben S. 574. 3) J. .אמרת ף J. ת״ל. SR. כנון שהרב א״י ונתיישבו שם הרבה יהודים בעבר הירדן וכן איפכא♦ Obgleich der Wortlaut vielleicht auffällig erscheint, so ist wohl nur dasselbe gemeint wie Sifre 160: שש ערי מקלט תהיינה. Sifre 160 u. Deut. 180, Makkot II, 3, Tosifia das. II, 7. 0) j. חורו. Lies יכול חזרו. ’) D. h. die Ersatzstädte hören auf Freistädte zu sein. 8) Schecht. emendiert ת״ל כל מכה נפש יכול אף בטויד. Die Ein- Schaltung כל מכד. נפש ist gewiß erforderlich, der Rest ist nicht durchaus notwendig. Vgl. Makkot II, 7, Tosifta Synhedr. IV, 1, Babli das. 18 a. In J. fehlt der Abschn. von כ״ג. 9) Lies כשאמר ואם. M) J* beginnt erst hier u. 1. w. u. מניין אתה אומד u. או הפיל• “) Vgl. Maim. Rozeach III, 8, der hier S.s. vor Augen zu