Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 6 · p. 657

Der Sifre Sntta nach dem Jalfcut und anderen Von S. Horovitz. (Fortsetzung).!(ל״ה י״ב> והיו לכם הערים למקלט מגואל יהוא קולטות מגואל *לפר שג׳ ולא ימות הרוצח הרי טי שהיה רודף אחר חברו להורגו אמרו1) לו בן ברית הוא הווי יודיע שכתוב בתורה שופך דם האדם באדם דמו ישפך (כראשית ט׳. ד> א' להן5) אע״פ ק הורג הוא א׳ רשע למות קדם *הורגהו הצל®) נפשו שלוה *בנפשו שלזה4) וכן מי שהיה רודף אחר האשד! *לנאפה אמרו5) לו בת ברית היא אשת איש היא הווי יודיע שכתוב בתורה מות יומת הנואף והנואפת א׳ להן אע״ם בן נואף הוא א׳ רשע למות קדם *הורגהו הצל6) אשתו שלזה בדמו שלזה יכול *יהרגו אותו משהרג או משנאת ת״ל ולא ימות הרוצח עד מתי עד עוטדו7) לפני *) J. הרי שהיה וכו■ ואמרו. *) b d. 3) J. .והרגהו והצל ף j. d, 5) לאנסה ואמרו. °) J. והרגהו והצל. Vgl. Sifre Deut. 243 u. 293, Sifra Kedoschim Per. IV, 8, Synhedrin VIII, 7, Tosifta das. XI, 11. Jer. das. 26 c, Babli das. 72 a u. 72 b, wo unsere Stelle defekt citiert wird, da aus unserer Stelle gerade hervorgeht רודף צריך התראה. Ferner wird dort der Auschein erweckt, als ob die Bestimmung הצל דמו וכוי aus שופך דם האדם folgen würde. 7) J. יהרוג אותו משהרג ומשנאף ובו׳ הרוצח עד עמדו. Der Rest bis zum Schluß fehlt. Vgl. Maitn. Buch d. Ges. Verb. 292, wo unsere Stelle als Mechilta citiert wird. Mg. citiert aus unserem Abschn. einen Monatsschrift, 53. Jahrgang. 42