Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 571

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 571 לבתו החקים שבין איש לאשתו הן בין אב לבתו ומה הן דוחקים שכין איש לאשתו שהוא אומד לה בשבת אכול ואינו אומר לה הרי הוא מופר לך1). בין אב לבתו ימל יהא זכאי בירושתה משל אבי אמה ת״ל אלה באלה הוא זכאי ואינו זנאי בירושתה משל אבי אמה מה הוא עושה מוכר פירות ולוקח קרקעות בהן. שאמר הקים2) יש לך מתנה אחרת כדרך שהוא זכאי במציאתה ובהפרת נדריה כך הוא זכאי בקנסיה ומעשה ידיה שלו ומכרה מכר. (3(ל־א ט״ז) הן הנה היו לבני ישראל אין זו תחלה להם או שנייה להם ר אלעזר בר״ש אומר מלמד שהיו מכירין את כולן ואומר זה לזה זו היא שחטא עמה פלוני. ל״א י״ט> ואתם הנו אין לי אלא אתם מנין לרבות גרים נשים> (5ועבדים תיל אתם אתם4) כל הורג נפש לרבות *השדרה והגולגולת נוגע בחלל לרבות אבר מן המת ואבר מן ההי שאין עליו בשר כראוי וכל6) נוגע ריבה עצם כשעורה שהוא מטמא במגע ובמשא7). אתם8) ושביכם מה אתם בני ברית מקבלים הזאה אף שבויה כשתבוא לברית ותטמא מקבלת הזאה. (ל״א כ׳) וכל9) כנד ובל כלי עור וכל מעשה עזים אי; במשמע שיטמא אלא משום שלש על שלש10) מנין משום שלשה על שלשה למדרס ומשום ארבעה על ארבעה לטמא מת11) ומשום חמשה על חמשה ג) Vgl. oben, 2) Vielleicht כשאמר חקי־ם החקים. Dieser Abschu. würde besser vor יכול יהא וכוי stehen, aber, da wir nicht wissen, ob nicht יכול mit den Vorhergehenden im Zusammenhang stand, können wir über die Ordnung nichts Bestimmtes behaupten. Vgl, Ketubbot IV, 4, Tosifta das. IV, 1. 3) Vgl. oben zu 11, 1. ף Lies ואתם. 5) Mg. השורה והגלגלת שיהוא מטמאי ן אף באהל טומאת שבעה. 6) Mg. .וכשהוא אומר וכל י) Vgl. oben zu 19, 14. 8) Mg. וטהרתם אתם ושביכם יכול יהוא מקבלין הדיה עד שלא גכגסו לברית ת״ל אתם ובו,. Vgl. oben zu 19, 10. 9) Dieser Abschn. steht in J. an Unrechter Stelle nach der Deutung zu V. 23. Wir haben ihn nach der Reihenfolge der Verse hierher versetzt. 0נ) Erg. לטמא מת. L1) Gemeint ist למדרס ולטמא מת, nämlich für שק, das wohl