Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 569

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 569 אם במקום שלא עשח נדרים כשבועת בטוי עשה בו טובה כרעה שנאמר להרע או להיטיב מקום שעשה נדרים כשבועת בטוי אינו דין שעשה טובה כרעה אלא שאמרו נדר לכל נדר שבועה לכל שבועה אסר לכל אסר לעשות טובה כרעה1), אמר ר׳ אליעזר בן יעקב פעם אחת שאלתי את יונתן בן משולם ואת יהושע בן גמלא מנין שהוא עושה טובה כרעה אמרו (2 3לי מקדח בזמן שפתח להקים כלו קיים להפר כלו מופר כיצד אמרה פת שאני טועמת היום ואני שותה ביין למחר8) אמר אין קיים לה הפר יפרנו כלו מופר קייס ליך על הפת יפרנו כלו מופר קיים ליך על הפת ולא קיים ליך על היין הקם יקימנו כלו קיים קיים ליך על היין ולא קיים ליך על הפת כלו מוסר4 * *) לפי שהוא עושה טובה כרעה יכול שהוא Passus: אמר ר׳א בן יעקב פעם »חת ובו׳ מקרח. SR. כשם שמקיים נדרי עינוי נפש כך מקיים נדרי טובה כגון שנדר שיאכל דבר, was uns unverständlich ist. Wie kommt eine Bestätigung des Mannes in Betracht, wenn er nicht lösen kann? Vielleicht handelt es sich einfach um die Frage, woher wir ,טובה כרעד wissen in bezug auf בל יחל במויד, da להרע או להט'ב lediglich in bezug auf קרבן בשוע gegeben ist. Darauf der mp, wenn in bezug auf קרבן, das nur von שבלעה gilt, טובה gleich רעה ist, um somehr in bezug auf בל יחל, das von נדרים und שבועות gilt. *) Der Passus gegen Ende יכול שהוא עושה טובה בפני עצמה לכו׳ מניין שהוא עושה טובה ורעד. כאחת scheint hierher zu gehören. Die Frage beruht darauf, daß es heißt להרע או להטיב. Die Ableitung fehlt. Vielleicht das Waw von וכל שבועת אסר+ Vor אלא שאמרו fehlt die Widerlegung des קו״ח oder מילתא דאתי א בקדח טרח וכתב לה קרא. 2) Erg. קונם wie w. a, 3) Bedeutet nach SR.: ich will trinken, und dies ist das Beispiel von טובה ורעה באחת. Wie soll denn aber קונם diese entgegengesetzte Bedeutung haben? Außerdem, wie soll auf einen solchen Fall der Grundsatz בזמן שפתח להקים וכד angewendet werden, und wie sollen wir uns überhaupt הפיה על היין denken? Es dürfte daher mit den Worten בזמן שפתח וכוי ein neuer Absatz beginnen, der auf die Worte ,אשד, יקימנו לכו Bezug nimmt und rnit der Frage von טובה לרעה gar nichts zu schaffen hat, so daß auch ואני שלתה וכד negativ wäre. Unsere Steile scheint der Mischna Ned, X, 1, 6 zu widersprechen, vgl. jedoch die LA. Ascheris und Babii das. 87b אמר רבא וכד. Möglicher Weise lag diese LA. auch Jer. vor, vgl. Jer. 42d, Tosifta VII, 4, Sifre 155. 4) Der ganze Text ist korrumpiert. Aus Tosifta Nedarim a. a. O. geht hervor, daß nach ר״י kein Unterschied sei, ob der Mann mit dem ersten oder zweiten Teil des Satzes beginnt. Demnach dürfte