Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 567

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen, 567 הפרת א״ל לא הייתי יודע שקיגמה ה״ז יפר1 2 *). מפני מה לא הפרת אמר ליה*) לא הייתי יודע שאני זכאי להפר ה״ז יפר. לא®) הייתי יודע שזה (4נדר ה״ז יפר. הפר ולא ידעה עליהן הרי זה הוא אומר רה׳ יסלח לה .(5ובשבת יאמר לה טחול לך אכול ולא יאמר לה הרי מופר לך (ל׳א י,) ונדר אלמנה וגרושה יכול כל אלמנה וגרושה6) ת״ל אם בית אשה נדרה פרט לשנדרה חוץ לבית אישה אחר שריבה נדרי אלמנה להקים נדרי אלמנה להפר כיצד נדרה שנתארמלה7) או שנתגרש ה משיצאה מרשותו אינו יכול להפר יכול אם לא יצאה מרשותו8) יהא אשתו וסבור שנדרה בתו וכוי, vgl. Tosifta das. Vll, 4, Sifre 153. Der Schluß ולא לשלוחה ist gegen Sifre 153: .השמיעוהו אחדים מניין וכף ף Mg. d. 2) Mg. להן. 8) Mg. מפני מה לא הפרת לא וכף. Vgl. Nedaritn XI, 7. 4) Mg. הפר ולא ירעד, והזירה ועברה עליהן מניין שהיא פטורה ת״ל ויי׳ יסלח לה או יכול אפילו עברה קודם שיפר לה והפר לה אחר כך תהא פטורה ת״ל כי הניא אביה אותה שקדמה הפרתו לעבידתה ולא בזמן שקדמה עבירתה להפרתו.. Demnach ist והזידה ועבדה עליהן zu lesen. Vgl. Sifre 153, Nasir tv, 3. 5) Vgl. Nedarim 77b. 6) Selbst wenn sie dann geheiratet haben, wie Sifre 154 או אפ׳ נתארמלה וכו׳ וניסת לזה; so glauben wir noch am ehesten erklären zu können. Die Erklärung von SR. nach Nedarim X? 9 יבול אפי נדרה בבית בעלה ואמרה הריני נזירה לאחר ל׳ יום ונתארמלה או נתגרשהתוך ל, ist nach unserem Dafürhalten schwer im Text durchzuführen. Mg. hat: ונדר אלמנה וגדושה יכול בל אלמנות וגרושות במשמע ת״ל ואם וכר חוץ לבית אשה מיכן אמרו וכר folgt der Wortlaut Maims., Nedarim XIII, 16, 17. ז) SR. las משנתארמלה und erklärt אם נדרה שיחול לאחד שתתארמלה, und das folgende משיצאה מרשותו soll besagen אבל בעודה ברשותו יכול להפר, was alles sehr gezwungen ist Vgl. w. u. 8) SR. אם גרשה ועריק יושבת בביתה, nicht einleuchtend. Viel״ mehr dürfte der Fall von Ned. XI, 9 gemeint sein נדרה בביתו וגרשה והחזירה und לא יצאה מרשותו könnte sein ,שלא נתגרשה מעולם שהיתה גרושה שעה אחת =־=־ יצאה מרשותו, demnach müßte יכול affirmativ sein. Richtiger aber dürfte es sein zu lesen: יכול אם יצאה מרשותו לא יהא זכאי להפר אבל אם לא יצאה מרשותו יהא זכאי להפר und יצאה מרשותו könnte sein שהחזירה אם לא יצאה מרשותו ,שלא החזירה oder:יצאה׳ und לא יצאה könnte sich beziehen auf den Zeitpunkt, wann das Gelübde geschah, d. h. ich könnte meinen, נדרה עד שלא יצאה sei es auflösbar, demnach läßt sich der Text oben hersteilen. Es ist zu lesen ,נדרה משנתארמלה או שנתגרשה [והחזירה] משיצאה מרשותו אינו יכול להפר