Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 566

566 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. *6 *א״ל רבי הקדשתי קרדומי א״ל בני לחמה וללבנה הקדשת א״ל רבי הקדשתי אלא לטי שברא את אלה1) א״ל בני נדריך נדרים. (ל״א ט') ואם ביום שמוע אישה אמרה קונם שניסת משאצא עד שלש שנים2) אמר אין קיים לה הפר יפרנו כאלו מוסר. קונם שאיני טועמת מחנותו של פלוני אינו יכול להפר לה רני יהודה אומר אם אין (4לה פרנסה אלא מאותו חנות הרי זה יפר3). קונם שאני ואבא אוכלין ואמי אוכלת ואח' אוכלין אינו יכול להפר. קונם שאיני טועמת ואוכלת (5מתאני העיר הזאת מענבי העיר הזאת יביא לה מעיר אהרת מפירות העיר ה״ז יפר. להלן הוא אומר והחריש לה לה ולא לשלוחה6) *מפני מה לא מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן קיימי ן קודם הזמן וכו, wie Maim. Ned. XI, 3. Außerdem hat Mg. auch zu v. 3: איש פרט לקטן אד יכול שאט מוציא את הקטן שיש בו הפלייה ת״ל להלן פי יפליא נדר מד, נדר האמור להלן כי יפליא אף נדר האמור כאן כי יפליא מד, נדר האמור כאן בבל תאחר לשלמי ובל יחל דברו אף נדר האמור להלן בבל תאחר לשלמו ובלא יחל דבדו מיכן אמדו בן שתים עשרה ויום אחד וכו׳, nach Mischna Nidda 45b u, Maim. a. a. o. Manches dürfte aus S.s. stammen im Hinblick auf S.s. oben zu 6, 2״ Vgl. Sifre 153 und Targ. Jon. zu V. 3 u. 4. *) Mg. א״ל הקדשתי דבר זה מה הוא א״ל בני שמא לשם חמה ולבנה הקדשתי א״ל דבי אל תתיגע לא וכר שברא אלו. Vgl. Tos. Nidda 16. 2) SR. אם תנדשני לא אנסוב ג׳ שנים, Auf diesen Fall scheint das Folgende gar nicht zu passen. Man erwartet einfach : אינו יכול להפר, da dieses Gelübde weder zu נדרי ענוי נפש noch zu דברים שבינה לבינו gehört, vgl. Nedarim 81b. Für den Fall von נטולה אני מן היהודים könnte vielleicht der Grundsatz הפר יפירנל In Betracht kommen im Gegensätze zur Entscheidung יפר חלקו ותהא משמשתו, aber bekannt ist uns eine solche Anwendung nicht. Etwas scheint im Texte nicht richtig zu sein. 3) Nedarim XI, 2, Tosifta das. VII, 3. 4) Lies nach Nedarim xi, 4 קונם שאני עושה ואבא אוכל. Auch Mg. citiert unter mehreren nicht aus S. s. stammenden Beispielen : אמרה קונם שאני עושה ואבא אוכל ואמי אוכלת ואחי אוכלין אינו יכול להפר קונם שאני עושה ואביך אוכל ואמך אוכלת ואחיך אוכלין אינו יכול להפר, was. unserer Stelle entlehnt zu sein scheint. B) Scheint nicht richtig zu sein, obgleich man auf den ersten Blick einen Unterschied machen könnte, ob bloß einzelne Gattungen oder פירות schlechtweg genannt werden, Es muß auch hier unterschieden werden zwischen מפירות העיר und מפי העולם. Vgl. Ned. XI, 2, Tosifta das. VII, 2 u. 3. 6) Mg. והחריש לה לא לנדריה והחריש לה לא לשלוחה. Die erste. Deutung will wohl ausschließen den Fall von Nedarim XI, 5. נדרה