Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 5 · p. Seite 564

564 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. בני יש׳ עוברים *בלא יהל ואין הכותים עוברין בלא יחל או בני יש׳1) פרט (2לגרים אמרת איש לרבות את הגרים (ל׳ ג׳) איש כי ידור נדר יכול שנדר שיש בו הקדש לשם או גדר שאין בו הקדש לשם ת״ל לה, נדר שיש בו הקדש לשם3) או בנדרים הוא עובר מניין אף בשבועות ת״ל או השבע שבועה והלא דין הוא מחמיר הוא בנדרים מה שאינו מחמיר בשבועה שעושה בנדרים נדר שהוא על תנאי דבר כנדר שאינו על תנאי דבר4) והוא חייב ולא עשה בשבועה בן אם עובר בנדרים בלא יחל יהא עובר בשבועה בלא יחל או מחמיר הוא בשבועה מה שאינו מחמיר בנדרים שעושה בשבועות שיש בו הקדש לשם כשבועה שאין בה הקדש לשם והוא חייב ולא עשה בנדרים כן אם עובר הוא בנדרים בלא יחל אינו דין שיעבור בשבועה בלא יחל או בנדרים ובשבועות הוא עובר מניין אף לאחרים ת״ל לאסור אפר על נפשו לא יחל דברו ריבה הנשבע להרע לאחרים נאמר כי ידור נדר ריבה נשבע להרע לבהמתו מפני שהוא זכאי להרע ולהטיב לה5) או השבע שבועה ריבה הנשבע להרע לעבדו ולשפחתו מפני שהוא זכאי במכירתן נין גדולים בין קטנים לאפור אסר6) ריבה הנשבע'להרע לבנו מפני שהוא יורשו ומורישו לא יחל דברו ריבה הנשבע להרע לאשתו מפני שאינה *יורשתו אלא הרי הוא מורישתו כבל היוצא מפיו יעשה ריבה הנשבע להטיב לכל אדם7) חנן היה אומר יבול שאין לי עובר *בנדרים בלא יחל אלא 1) Mg. בבל יחל אין הגוים עוברי] בבל יחל או בני יש׳. Vgl. Nasir IX, 1, Babli u. Jer. z. St. 2) Mg. ad. זד דדבר מניד שכשם שנתנבא משד בכד, אמר כך נתנבאו הנב״איים בכד אמר מוסיף עליהם משד, שנתנבא בזד הדבר- Zweifelhaft, vgl. Sifre hier, Mech. II, S. 6, Sifra Achare Par. VI, 2, s) SR. ד בעי שידור בדבר הנדור, vgl. Sifre z. st., Nedarim 11, 1, Babli u. Jer. z. St. Man könnte vielleicht erklären, daß nach S.s. zunächst נדרי הקדש im Gegensätze zu נדרי אסור gemeint seien, vgl. Maim. ה׳ נדרים I, 1 u. 2, Jer. Ned. Anf. die Ansicht אי] לוקי] על דאיסרית, aber die Stelle weiter unten spricht doch mehr für die erste Erklärung. 4) SR. erklärt מתפיס בנדר hat Gültigkeit, מתפיס בשבועה nicht. Es ist schwer dies in den Worten wiederzufinden. Was sie sonst be« deuten könnten, wissen wir nicht. 5) Mg. hat für das Vorhergehende andere דרשות, u, A. eine St. aus Sifre und kehrt dann zu S.s. zurück mit den Worten: ד״א איש כי ידור נדר לי׳י ריבה הנשבע להרע לבהמתו מפני שהוא זכאי להרע לה ולהטיב לה. *) Mg. ad. ריבה הנשבע להרע לבתו מפני שהוא זכאי במכירתה כשהיא .קטנה על נפשו ד) Mg. יורשת ובו׳ מורשת ובו' לשאר כל אדם. Den Anfang להרע