Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 4 · p. Seite 490

490 Besprechungen. wollen ihnen naehsetzen. Als Pharao dies sah, sprach er: Alle sollen wir gleich sein bei der Beute«. Text 40 b: וכשראה פרעה [שיצאו יש׳] אמר אלו לא דיינו לרדוף אחרי יש׳ אלא בשביל כסף ווהב שלקחו כדי הוא כיון שראו .בקצת העם שאבדו בבונם בועט אברו נרדפם כשראה פרעה כבן] אבר כולנו שרן בב!ה. Der Text und dementsprechend die Übers, gibt keinen Sinn. Man erwartet, daß das Volk nicht nachsetzen wollte, und so heißt es auch in der von Hoftrn. edierten בכילתא דרשב״י, die wir als Mech. II be־־ zeichnen wollen, S. 65: .כיון ששבעו בקצת העם אברו הא וחרא לא נרדוף אחרי יש׳ עד שאמר להן הרי כולנו שרן בבזה. Der ursprüngliche Text unserer Mech. ist ungefähr enthalten im Jalkut: כיון שראו בקצת העם שאבדו דבר בועט אברו הוו וותרתה נרדוף אחרי ישראל יכו׳, vgl. Lekach T. 48 a היו בהם עניים שאבדו בבון בעט אמרו אנחנו וויתרנו; ebenso Sechei T. S. 195 .אמרו בקצת בני עבו שלא אבדו אלא דבר מיעוט הרי אנו מוותרץ להן.— S. 135. »Ich leere aus mein Schwert, es erbt sie meine Hand. In der Vergangenheit habt ihr sie geplündert, und ich habe von euch eingefordert nach den Gesetzen der Regierung, aber hier: »Es wird sie erben meine Hand.« In der Vergangenheit habt ihr unter ihnen erschlagen, und ich habe; von euch gefordert nach den Gesetzen der Regierung, aber hier: »Ich leere aus mein Schwert« 40b [לשעבד הייתם בוזזים בהם והייתי תובע [מידכם בניבופי בלבות אבל כאן תורישבו ידי לשעבר הייתם הורנים בכם והייתי תובע בידכם בניבוסי מלכות. Es ist klar, daß תובע מידכם das erste Mal nur so viel bedeuten kann, wie Rechenschaft fordern, ebenso wie es das zweite Mal nur dies bedeuten kann. Mech. II, S. 65 heißt es ausdrücklich ממחה בידכם. Nicht so klar wie in den angeführten Beispielen liegt der Sach-, verhalt in der folgenden Stelle S. 127: »Urtiefen bedeckten sie«. Sind denn dort Urtiefen? Es ist doch nur eine starke Woge, warum also heißt es: »sie bedeckten sie?« Allein es stieg die untere Urtiefe und die obere Urtiefe u. s. w. Text ed. Fnedm. 38 b: תהומות יכסיובו וכי תהומות יש שם והלא.עישונית הוא ובה ת״ל יכסיובו אלא שעלה תהום התחתון ותהום העליון וכר. Die Frage ist unverständlich wiedergegeben, sowohl hier, als weiter unten, wo sie in bezug auf מצולות wiederkehrt R. Elia Wilna emendiert שונית, und ebenso hat Mech. II., vgl. S. 62 und die Anm. des Herausgebers daselbst. Es ist nun שונית zu lesen, oder es hat vielleicht עשונית die Bedeutung von שונית. Das Wort bedeutet nach Oholot XVIII, 6 einen Ort, nahe am Meere, welcher zuweilen von den Fluten des Meeres bedeckt wird. Damit ist zu vergleichen Sechei Tob S. 193 (וכי תהומות היו שם והלא עשוכית היא שנ׳ אל עמק (השדה השדים] היא ים הבלח (בראשית י״ד ג׳) כדדרשיצן התם אלא וכר]. Ebenso lautet die Frage weiter in bezug auf מצולות, wiederum mit dem Hinweis auf die Stelle in Genesis. Da uns der Kommentar von Sechei Tob erst von Kap. 15 vorliegt, so wissen wir nicht, was er zur Stelle bemerkt batte,