Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 4 · p. Seite 489

Besprechungen 489 richtigen LA. im Jalkut, Tanchuma, Lekach Tob כמין כיפה (wie eine Wölbung) mit Unrecht von den Uebersetzern vorgezogen worden• Vollends unverständlich ist der folgende Absatz, der Vergleich mit dem Herzen. Was Friedm. an Ort und Stelle bemerkt, läßt den Sinn unklar, doch ist in den Nachträgen bereits eine Hindeutung auf das Richtige enthalten. Vgl. מדרש אגדה ed. Buber. S. 146 קפאו תהומות בלב ים ער לבו של ים מה לבו של אדם עומד בשלישיתו כך לבו של ים קפה בשלישיתו. Dem Midrasch liegt natürlich unsere Stelle zu Grunde, und der Sinn ist klar. Damit das Volk nicht in die Tiefe hinabzusteigeu brauche, spaltete sich das Meer nicht seiner ganzen Tiefe nach, sondern lediglich das obere Drittel und bildete zu beiden Seiten gleichsam eine Wölbung, während die unteren zwei Drittel den festen Boden für die Durchziehenden bildeten. Vgl. Chaskuni z. St., wo מה לבו st. מהלכו zu lesen ist, und wo der Phit angeführt wird; פונו באן וכאן שליש דוב מימות, צוער הנותרים למדרס פעמות. Vgl. auch Lekach Tob, ed. Buber, s.48a כשם שלב האדם וכר ולמעלה כלפי הראש בך הפה עליהם וכר, dagegen ist der Sinn nicht mehr so klar: Sechei Tob, ed. Buber, s. 194 בלב ים בשני חלקיו של ים כלפי יש׳ נקפא כדי שלא יגרו בו יטפות מים עליהם והשלישית לא נקפא וראיה לדבר שהלב וכר Der Emendation bedarf אבות דד״נ, ed. Schochter, 50 a הקיף לבו של ים ועלה הים והיה ממלא את כל גדותיו כשם שלבות בני אדם צף שתי ידות מלמעלה ואחד מלמטה כן הקיפה לבו של ים ועלה הים והיה ממלא את כל גדותיו עשאו כמין(כפום) [כיפין] שני נקבת ובר אמד להן משה בואו ועם־דו אמדו לו כשהיו המים מלמטה ואויר מלמעלה לא היינו יכולים לעבוד ועכשיו שהמים מלמעלה וארד מלמטה על אחת כמה ובמה. Ebenso ist corrumpiert Schocher Tob, ed. Buber, 237a: .הקפיא לב הים ועלה הים ומלא על בר גדותיו כשם שאדם צף ידו אחת למעלה ואחת למטה כך הקפיא הקב״ה לבו של ים ומלא את כל גדותיו ועשאו כמין כיפים שר נקבת במטיו אמר להם משה בואו ועברו אמדו כשהר המים שתים מלמטן ואחת מלמעלן לא היינו יכולין לעבור ועכשיו ששנים מלמעלה ואחת מלמטן על אחת כמה וכמה. Im Anfang ist in אבות דד״כ zu lesen שתי ידות מלמטה ואחת מלמעלה und dem entsprechend ist auch in Schoch. Tob im Anfang zu lesen. Der Schluß lautet vielleicht: אמרו לו כשהיו המים מלמטה ואויר מלמעלה לא היינו יכולים לעבוד ועכשיו שהמיב מלמעלה ומלמטה oder ועכשיו שהמים שתים מלמטן ואחת מלמעלה" Wir haben an dieser Stelle länger verweilt, um an einem Beispiele zu zeigen, wie viele Parallelstellen zur Aufhellung des Textes noch zu benützen sind, und kehren zur Uebersetzung zurück. S. 134. »Und als Pharao sah, daß die Israeliten auszogen, sprach er: Wenn uns nicht genug wäre (wir keinen weiterer! Grund hätten), den Israeliten nachzusetzen, als nur wegen des Silbers und des Goldes, so wäre es schon (so) wie genug. Als ein Teil des Volkes sah, daß ihr weniges Geld verloren gegangen war, sprachen sie: Wir