Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 2 · p. Seite 197

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen197 ״ <י״ט י״ט) והזה הטהור על הטמא כל הטטמאין1 2) אין מקבלץ הזאה8 * * * 12) זבין וזבות נדות ויולדות. והזה הטהור על הטמא ולא ממן שלא נתכוון להזות על הטמא3). ירחץ במים וטהר בערב מה ערב שהוא בא .(4בולו אף מים בשיבא בולו במים וטהר <י״ט ב׳א) ומזה מי נדה מים שהן ראוין לנדה לטמא אדם לטמא בגדים5 * *) ולא מים שאין בהן בדי הזאה ומה אני מקיים הנוגע במי הנדה Mgהטמאין ,־ und liest das folgende אין nicht, weiches zu streichen ist, vgl־ Maiin, Para XI, 3 u. כ״מ das., der bereits auf unsere Stelle, wie auch Sebachim 93 a hinweist, 2; Mg. ad. כגון♦ 3) Para XII, 2, Maim. Para X, 7 u. כ״מ das., der auf unsere Stelle hinweist. 4) VgL Sifra Schemini Per. VIII, 8, Emor Per. IV, 7. 5) VgL Sifre 129, Nidda9a, Joma 14a. Ob damit ausgesprochen ist, daß unter ,מזר nur נושא gemeint ist, geht aus unserer Stelle nicht hervor. Eine unzweideutige Erklärung מזה טהור, haben wir in der Mischna nicht gefunden, und es scheint, daß eine Meinungsverschiedenheit darüber bestand. Ausdrücklich wird jene auffällige Ansicht ausgesprochen, Tosifta Para viii, 6 טהור שהזה על הטמא טהור המזה וטהר הטמא הרי זה אומר טיהרני וטיהרתיו, welche stelle auch von Maim. zu Kelim I, 2 zitiert wird. Das Gleiche geht hervor aus Tosifta das. XII, 12 אומרין למזה פרוש לאחריך שמא תטמא♦ Hingegen spricht dagegen Sifre a. a. O., der immer nur von מזה u. נוגע spricht, ohne zu erklären, daß unter מזה nur נושא gemeint ist. Das Gleiche geht hervor aus Bechorot IV, 6 הנוטל שכרו וכל׳ להזות ולקדש לכו׳ ואם היה כהן וטמאהו מתרומתו לכר, so daß man nicht nötig hat anzunehmen, לפא אזל בבית הפרס. Ebenso spricht dafür Tosifta Ahilot IV, 12 u. Chagiga III, 22 טבל להזאה ולא הזה אוכל בתרומות לערב, woraus hervorgeht, nicht aber אם הזה, aber weil לערב am Ende schwierig und der Text vielleicht nicht korrekt ist, können wir auf diese Stelle kein Gewicht legen. Vielleicht muß es heißen: ולא הזה אוכל בתרומה מיד הזה אוכל בתרומ, לערב♦ in Betracht kommt auch die Joma a. a. O. angeführte Baraita להזה הטהור על הטמא על הטמא טהלר ועל הטהור טמא דברי ר״ע וחכ״א אין הדברים הללו אמורי] אלא בדברים ־המקבלים טומאה♦ Nach der Erklärung daselbst würde ר״ע hier die Ansicht aussprechen טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו im Gegensätze zu den חכמים, welche den Vers anders deuten. Es scheint auffällig, daß über den angeführten Satz eine Meinungsverschiedenheit bestanden haben soll. Die Frage betreffend dexi Hohenpriester, der vor dem Versöhnungstage den Dienst verrichtete trotz der Besprengung mit dem Sühnwasser, wird im Jer. z. St, einfach beantwortet.