Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1909-01-01 · Heft 2 · p. Seite 196

196 Der Sifre sutta nach dein Jalkut und anderen Quellen. «(י״ט י״ח> ולקח1) אזוב באזוב ולא בקיסם הקשור בי2 *). וטבל ול ■המספג8). במים ולא המערה4 *) אמרו מספגין לטבילה ואין מספגין להזאה ויש אומרים אין מספגין לא לטבילה ולא להזאה6). איש טהור איש פרט לאשה או איש פרט לקטן אמרת טהור לרבות את הקטן6) אמרו מסעדת האשה את הקטן והוא מזה אבל לא תטבול את האזוב ותתן לו' אם טבלה ונתנה לו הזאתו פסולה. ועל כל הכלים ריבה אדם נוגע בכלים נוגעים במת שיגעו בכלים אחרים7) היה ר״ע אומר חמשה מטמאין במת ארבעה טמאין טומאת שבעה ואחר טמא טומאת ערב כיצד8) שנים אדם הנוגע במת טמא ט״ש אדם נוגע בו טמא ט״ע אדם. בין הכלים גוררים ארבעה לטומאה יכלים באדם גוררים שלשה לטומאה ואדם באדם גוררים שנים לטומאה חומר באדם מבכלים וכלים טבאדם שהכלים שלשה ואדם שנים חומר באדם שכל זמן שהוא באמצע הם ארבעה אינו באמצע הם .(9שלשה ר׳ יוסי אומר כל המטמא בזב טומאת ערב טהור בזב הוץ מכלים J) Mg. hat für diesen Abschn.: ולקח איזוב זד, איזוב שאין לו שם לווי יצא איזוב יון ואיזוב מדברית ואיזוב כוהלית ואיזוב רומי שיש לו שם לווי (vgl. Sifre 129, Para XI, 7, Maim. Para XI, 5) ומניין שהיא אגודה נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן קיחה מה קיחה שנאמר להלן אגודה דכת׳ ולקחתם אגודת איווב אף כאן מצותו שיהא אגודה ואם לא אגדו כשר, vgl. Mech. Bo. Abschn. 11, Mech. II, S. 21. Der Schluß aus Maim. 2) Scheint sich auf טבילה zu beziehen im Sinne von ר״י und ר״ש, Para XU, 1. SR, bezieht es auf ,הזאה .wie תיק das.; vgl. w. u. s) Para das. 2. Ähnlich Sifra Choba Par. III, 8. 4) SR. אם המים מועטים ומערה על האיווב פסול. 6) SR. בשעה שבא לטבול מותר לקנח אבל בשעה שבא להזות אינו רשאי לסחוט האיזוב, scheint uns nicht richtig zu sein. Vielleicht bedeutet es soviel wie מספקין und gehört hinauf zu ולא בקיסם הקשור בו. 6) Dafür Mg. איש טהור כשהוא אומר איש להוציא אשד, וטומטם ואנדרוגינוס וקטן שאין בו דעת או יכול שאינו מוציא קטן שיש בו רעת ת״ל טהור ריבה, vgl. Maim. Para X, 6, Para XII, 10. t) Der Zusammenhang erfordert שנגעו בו כלים אחרים. 8) Es sind nicht alle Fälle aufgezählt, vgl. Oholot I, 1—4. Für וכלים באדם גוררים שלשה לטי ist richtiger zu lesen וכלים בכלים גוררים וכוי. 9) Tosifta Oholot I, 1: אמר ר' יוסי כדרך וו אתה יכול לומר כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טהור .1] טמא בזב מכלום wie נ׳ הדפו׳]. So muß auch hier gelesen werden. Will man die letzten Worte חוץ מכלים erhalten, so kann der Sinn nur sein, daß die Regel nur zutrifft auf אדם באדם und אדם במשכב ומושב שלזב, nicht aber auf כלים, da כלים הנונעין בזב אינן מטמאין אדם וכלים.