Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. Seite 661

661 Die Stellung des Simon ben Zemach Duran etc. l. Die Quellen des Simon ben Zemach Duran. - Nicht jüdische Quellen. Die Kenntnis der griechischen Philosophie beschränkt sich bei Duran auf Aristoteles und dessen Kommentatoren1). Über Plato ist er so wenig orientiert, daß er ihn, vermutlich dem Alfarabi folgend, zu den Peripatetikern zählt2). Die höchste Bewunderung hat er für Aristoteles, dessen Lehren er, sofern sie der Tradition nicht widerstreiten, für maßgebend erklärt, denn weder vor ihm noch nach ihm habe es einen Philosophen gegeben, der sich an Feinheit der Spekulation mit ihm vergleichen ließe3). An das überschwängliche Lob anknüpfend, das Averroes dem Aristoteles spendet, bemerkt er, Averroes hätte ihn noch viel mehr gepriesen, wenn er gewußt hätte, daß Aristoteles ohne Tradition nur durch seine Vernunfterkenntnis zu denselben Ergebnissen gelangt sei, wie sie den Offenbarungsgläubigen 1) In dem M. A., S. 38 b erwähnten בן בקאיל glaubt Stein- Schneider Empedokles zu erkennen (Hebr. Übers., S. 13. A. 84) Wer mit dem M. A., S. 86 b erwähnten אספקלינום חכם מקרוני gemeint, sei, ist mir unbekannt. 2) M. A., S. 78 a, vgl. Steinschneider, Alfarabi, S, 195, In der Einieit. zum M. A., wo er von der Anerkennung spricht, die die Thora bei den Philosophen gefunden habe, heißt es von Plato: ואמר אפלטון אנחנו נלאים מלהבין דברי התודות, אבל נבין מעט ונסבל הרכה, וכן אסר שנכנס על א" מהמתעסקים בחכמת אלהות מבני ישראל, ודאה ממנו בהחלת עניינו דבר גדול, וכשנכנס עמו בעומק אלהותו והתאחדו בשכל הפעל, דאה דבר שהבהיל אותו והיסה תכליתו שיבין מקצת מה שידבר וידע כי וה למעלה ממדרגת בני האדם/ Vgl. M, A., S. 30 a; E. Hk., cap. 17, S. 23b. Dasselbe findet sich, auch bei Falaquera, Einieit. zum More ha־More, S. 7 und bei Abraham Bibago 3 ,57 ,11 דרך אמונה. s) M. A., S. 80 b: וסכת בלבול המעיינים בזה הוא שהתחלפו כפירושם לדברי הפילוסוף ארסטו בזאת השאלה, כי כולם הם מודים שהוא הגיע לתכלית זה המחקר וראוי להם להמשך אחר דעתו, כאלו היו דבריו דברי נביא, אם , אין הקבלה האמיתית חולקת עליו, וכי הוא לדקות שכלו לא נמצא איש לפניו ולא לאהדיו מרבד באלו הענייני הדקים כמו שדבר הוא. Vgl. die Äußerung des Maimonides in seinem Brief an Samuel ibn Tibbon Kobez 11, 28.