Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 6 · p. Seite 656

656 Die Stellung des Simon ben Zemach Diiran etc. durch die Überzeugung bestärkt, daß alle Wissenschaften, insbesondere die Naturwisserischäfteri und auch die Aströnomie, von den Weisen Israels ziir höchsten Stufe der VÖllendühg gebracht worden und von ihnen auf die Weisen der anderen Völker übergegangen seien. Durch die Ruhelösigkeit des Exils seien sie, soweit sie nicht durch die Anwendung in der Gesetzesauslegung erhalten blieben, bei uns in Vergessenheit geraten, so daß wir jetzt unser eigenes Gut von denen entlehnen müßten, die es von uns überhommen haben1). Was uns aber von unseren alten Weisen in diesen Wissenschaften überliefert worden ist, das übertrifft alles, was die Forscher der anderen Völker, was selbst ein Aristoteles oder ein Galen, der unübertroffene Meister der anatomischen Wissenschaft, erkannt haben2).!) M. A., S. 37 b: כל זה מחכמת הקבלה האמיתית, ולא הניע חקירת חכמי המבע לכל זה, אלא שלא דברו הם הל בזה אלא לסי צורך תורתם, אבל רז לא אניס לה ולפי שאבדה חכמת חכמינו מפני טלטול הגלות, אנו צריכים לחצוב בורות נשברים ובילדי נכרים נשפיק, והנה הפסקנו הדבור שהשעה צריבה לכך שלא יטעה אדם לומר, כי חכמינו ז״ל לא היו בקיאים בחכמת הטבע. Von der Astronomie heißt es G. A. I, Nr. 104: כי זאת החכמה אע״פ שהיא חכמתנו כי היא חכמתכם ובינתכם וגר ופירשו רז״ל בפרק כלל t ובינתנו, כמו שאמר הכתוב גדול זה חשוב תקופות ומזלות, והיתה חצימת בגני יששכר מדכתיב: ומבני יששכל יודעי בינה לעתים׳ אבל מפני הגלות אבדה זאת החכמה ממנו כדכתיב: ואבדה חכמת חכמיו וגו׳, והוצרכנו לחצוב לנו בורות נשברים ובילדי נכרים נשפיק באלו העניכים, וחכמי יון חקרו יפה בזאת החכמה מחקר מסכם לקבלתינו, ואולי הגיעי אליהם ספרינו בבית שני כשגברה ידם עלינו וקראו אותם החכמות על שמם אע״פ שהם חכמתינו באמת וכף• Vgi.Jehuda Halevis Kosari I, 63; II, 66; Maimoniäes More I, 71; Äbrävanel Pent.״komm, zu Gen. 10,1; Kaufmann, Die Sinne (Budap. 1884) S. 3. 2) M. A., S. 36b: דלפי שלא השלים בוה החקירה ולא השיג למה שהשיגו חז״ל בהתחלפות המינים, לפי שיש מינים דומים זה לזה ואסורים בכלאים ויש שאינם רומים ומותרים ווו חכמה עמוקה לא הגיע אליה ארסטו היוד׳. S. 39 b: ולזה בהם חכמות מפוארות בחלוקי הוסתות, לא הגיע אליהם חכמת ארסטו. S. 40 a: ,ומזה השורש יצאו לרדל הרבה דינים בעדן הטרפות מלבד שרשים אחרים לא השיגה גלינום בחכמתו כמו שספר בעל ספר הכוור,. s. 47a, S. 50a: ולפי שארסטו תשיג וה בחכמתו, אמר עליו בן רשד בזה המקום, הנה מה נפלאה הכח האלהי הנמצא בזה האיש וכמה היא רחוקה מתחלת המחשבה ע״כ דברי בן רש״ד ולפי שקילס זה האיש אל הפילוסוף בחכמתו ואת, גאמר לו, בי זאת העוקרת של בית רבן יודעין אותה׳ א״ב לא הוסיף הפילוסוף בחכמתו יותר ממה שלמדו הנביאים וכוי. Vgl. auch 61a, 63 a, 63 b, 67 b.