Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 52 (1908)
- Issue
- Heft 5
- Article
- Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen
- Date
- 1908-01-01
- Page
- Seite 587 (sequence 10)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 73% known words query
- IRI
…/2829132-2829811-2829817-2888661--36501-2888756- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Der Sifre Sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 587 בותשין אותה במכתשת וכוברין אותה בכבדות רש״א1) בשל אבן רע״א בשל עץ ובור היה נתון תחת האבן שהיתה נשרפת בתוכו עשוי *חלולות חלולות חוטמה שלזו מופנה כנגד חוטמה שלוו2) מפני קבר התהום כיצד היו עושין8) חולקים אותה לשלשה חלקים מניחים שליש בחלונות וסותטין אותן ומחלקין שליש לכל המשמרות ומניחין שליש בהר הבית*) לקיים מה שנאמר *ואסף איש טהור והניח האוסף5) לפני מהנה ישר׳ והניח במחנה ישר. במקום טהור היה רוק נתון תחתיו טמא על גביו טהור היה שרץ נתון תחתיו טמא על גביו טהור6) היה עומד על גבי תנור ועל גבי בירה ועל גבי מעטן של זיתים ולגין של חטאת בידו פסולה היה נסר מונח ע״ג תנור וע״ג כירים וע״ג מעטן שלזיתים7) ב״ש פוסלים וב״ה מכשירים. והיתה לעדת וגו׳ אמרו פעם אחת שאלו לומר הרי8) ששתת מי חטאת ונשחטה והיו מבקשין לטמא אותה9) אמר דבי אלעזר לכך נאמר למשמרת למי גדה כשהם שמורים הם מי נדה *וכשאינן שמורים אינם טי נדה10). לעדת י בני Mg. ר׳ ישמעאל, ebenso Para III, 11. Weiter unten גת st. .אבן ף Mg. חלונות חלונות חוטמה שלזו כנגד חודדה שלזו וחוטמה שלזו כנגד חודדה שלזו, vgl. Para III, 11, Tosifta das. m, 9. חודדה ist gleich כיפה im Gegens. zu אוטם, vgl. Jahrbuch der jüdisch-literarischen Ge~ Seilschaft* Frankfurt a. M. 1903, S. 280. 3) Mg. ad. מביאין מעבצין und am Rande שלשים oder שלנשים. 4) Mg. בחיל• 5) Mg. ואפף והניחי■■אוסף היה. Mit welchem Recht er so deutet ist nicht klar. Jedenfalls nimmt er מחוץ למחנה nicht in die Bedeutung von מחוץ למחנה שכינה, wie Mg. oben. «) Habe ich nach RS. Para X, 3 u. Mg. eingeschaltet, welches vor היה רוק וכל׳ noch hat: במקום טהוד פדט לכלי שיש בו־ ימי חטאת או •אפר חטאת ומוקף צמיד פתיל ונתין באהל המת שהא טמא לפי שאין זה מקום טהור, was nac.1 Sifre 124 — vgl. Para XI, 1, Maimuni XIV, 3 — eingeschoben zu sein scheint. Bei J. ist dieser Passus nach oben versetzt und fehlerhaft. Die Fortsetzung wieder nach J, ל) Mg. ad. ולגין שלחטאת תלוי בה und hat an erster stelle מעבט שלענבים st. מעבט שלזיתים. Vgl. Para x, 4, wo zwischen כלים u. אדם kein Unterschied gemacht wird, während hier die Differenz zwischen ב״ש u. ב״ה sich auf כלים beschränkt. 8) Mg. ad. פרה u. l, w. u. ונשחטה על אתר מהיא. 9) Mg. את בשרה u. w. u. ר״א בן יעקב st. ר״א. 10) Mg. פרט לששתת אותן פרה שהרי אינן שמורין, vgl. Para ix, 5, Tosifta Mikwaot VII, 11, Sifre, Pesachim 17 b.