Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 5 · p. Seite 588

588 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. ישר׳ למשמרת שיחו1) משמרים אותה מוסרים אותה לאדם נאמן והוא {2משמרה אלא שחזרו לומר הכל נאטנין על טהרת הקדש ועל החטאת בן בג בג אומר והיתה למשמרת אינה רועה בעדר8) לפי שנאמר ונתן עליו מים חיים יכול אפר על המים או מים על האפר אמרת למי נדה על המים תן נדה4). חטאת היא5) טועלין בבשרה ומנין אף באפרה ת״ל חטאה היא6) שיחו7) בל מעשיה לשם חטאת יבול אם לא היו מעשיה לשם .(9חטאת לא8) תהא כשרה ת״ל היא 0והיתה לבני ישראל בני ישר׳ מקבלין הזייה אין הגויים מקבלין הזייה אמרו פעם אהת היה ר׳ אליעזר בן יעקב יושב ודורש בפרה בטבריה יוד מאיר ור׳ אלעזר בן שמוע יושבין שם. (11אמר. רבי אלעזר10) בני ישראל מקבלין הזאה *ואין הנכרים מקבלים הזאה א״ל ר׳ מאיר והלא כבר נאמר תתחטאו אתם ושביכם (ל״א י״ט) א״ל בודאי אמרת אלא שהנחת דבר אחד ואנו צריכין לו אתם ושביכם מה אתם בני ברית12) אף השבויה כשתבוא לברית ותטמא18) מקבלת הזאה. ') Mg. כיצד היו• 2) Para V, 1, Chagiga III, 4. 3) Vgl. Mech, II, S, 10, Megillat Tacnit Anf. 4) יכול ist affirmativ oder es ist vielleicht zu streichen, vgl. Sifre 128, Tosifta Para VI, 3, Temura 12 a u, b. &) Mg, ad. שיחיל♦ ®) Mg. bloß היא. Vgl. Para IV, 4, Maim. u. RS. z. St. Es geht nicht mit Sicherheit hervor, ob die Worte עד שתעשה עפר auch zu לעולם מועלין בה gehören, es würde auch in dieser Verbindung לעולם nicht gut passen, sondern in diesem Zusammenhang paßt לעולם besser zu [מרבי לה עצים, wie es in der Tosifta heißt. In der Tat scheint RS. לעולם מלעלין בה für sich zu nehmen, wenn er es auch nicht als Gegensatz 211m Folgenden faßt, sondern die Mischna durch die Baraita ergänzt. Faßt man לעולם מועלי] בה als Gegensatz zu den darauffolgenden Dingen, so würde die Mischna mit S.s. übereinstimmen, vgl. Sifre, Schekalim VII, 6, Jer. z St, Menachot 51 b. '7) Mg. חטאת שיהיו. s) Affirmativ. Mg. d. *) Vgl. Sifre, Para IV, 1. 10) Mg. ad. בן יעקב לכן נאמר והיתה לבני ישר׳. u) Mg. אין הגוים u. w. u. מדאי שאמרת• 1ף Mg. ad. ־ .מקבלין הזייה 13) Mg. ad. תהא, vgl. Sifre 157, Pesachim VIII, 8, jer. u. Babli z, St. Der Sinn ist klar, es handelt sich um eine Unreinheit, die ein