Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 5 · p. Seite 586

586 Der Sifre Sutia nach dem Jalkut und anderen Quellen. ידים. וכלים טובלין בד״א במקוה אבל במעין אדם טובל בראוי י$ו וכימים .(1טיבלין בראוי לבם (י״ט ט׳) ואסף איש ריבה נתין גר וממזר עבד משוחרר או איעז פרט לקטן אמרת טהור לרבות את הקטן2) למשמרת8) כיצד היו עושין היו ג) Vgl. Sifre, der danach zu emendieren sein dürfte, Sifra Schemim Par. 1,1. Ein entscheidender Beweis läßt sich aus unserer Stelle weder für die eine noch für die andere der bekannten Ansichten hinsichtlich מעין führen. . 2) Mg.ואסף! איש להוציא את הקטן או להוציא את האשד, ת״ל טהור וכשאמר איש ריבה אפילו נתין אפילו ממזר אפילו גר אפילו עבד משוהרר מלמד שאסיפת הפרה כשרה בכל אדם חוק מחרש שוטה וקטן שאינן בני דעת♦ Das ist eine ganz freie Kombination von Sifre u. S.s., vgl. Sifre 124 u. 129, Para V, 4 u. XII, 10, Joma 43 a, Jebamot 72 b, Targ. Jon. Nach S.s. und auch nach Para XII, 10 gewinnt man den Eindruck, daß die Ansicht R. Akibas der des R, Ismaei diametral entgegengesetzt ist, so daß [קט gestattet ist, und danach ist vielleicht in Sifre zu lesen: ר״עאומר ואסף! איש טהור להוציא את האשה [משמע מוציא את האשד, ומוציא את הקטן ת״ל טהור להביא את הקטן יכול שאני מביא את הקטן שאין בו דעת] ת״ל והניח מחוק למחנה לא אמרת אלא במי שיש בו דעת להניח, Gegen die Emendation משמע מוציא את האשד, ומביא את הקטן von R. David Pardo u. Anderen ist einzuwenden, daß doch in איש zunächst קטן nicht eingeschlossen ist, man müßte sich also hinzudenken דכתיב טהור♦ Außerdem fällt ja nach Para XII, 10 אין בו לעת mit קטן keineswegs zusammen. Es entsteht aber dann die Frage wie die folgende Deutung zu טהור zu lesen ist, da nach unserer Emendation, selbst wenn man שר״ע anstatt שרי ישמעאל liest, nichts gewonnen ist, da auch von ר״ע bereits טהור gedeutet wurde. Wir möchten nun hier eine Emendation vorschlagen, die sehr gewagt erscheint, aber Angesichts der Schwierigkeit der vielen Erklärungen vorgebracht werden darf. Über die Worte הא מה ת״ל טהור טהור מכל טומאה ואיזהו זה טבול יום geht man nach meiner Ansicht ailzuleicht hinweg, da טהור מכל טומאה eher das Gegenteil bedeutet, nämlich מעורב שמש♦ Auch wenn man mit REW. מכלל טומאה st. מכל liest, ist die Schwierigkeit nicht gehoben. Wir möchten nun behaupten טהור מכל טומאה bedeutet der nie unrein war, was nur möglich bei קטן שלא ר&ה קרי מימיו ähnlich wie Bechorot 27 a, und soll eben besagen, daß auch קטן zulässig ist. Im Übrigen muß jedenfalls auch nach ר״י das Wort טהור überflüssig sein, da er doch sonst kein Recht hatte zu deuten טהור להביא את האשל, wenn טהור für sich stehen muß und איש von vornherein sowohl קטן als אשה ausschließt. Vielleicht ist die ganze Stelle defekt und muß es heißen: שר״י אומר טהור למה נאמר וכו'הא מה ת״ל טהור להביא את האשד, ר״ע אומר טהור למה נאמר וכוי האמה ת״ל טהור טהור מכל טומאה ואיזהו זה קטן, vgl. V. 18. 3) Mg. dafür והניח מחוק למחנה חוק למחנה שכיכר כיצד וכו׳, vgl. Maim. Para III, 4.