Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 5 · p. Seite 585

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 585 שבתולעת1 2) ר׳ מאיר8) אומר אין מזין טמנה עד שתעשה אפר3) ותעשה בבנדי כהונה ובכהנים המלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר. <י״ט 7) וכבס בגדיו הכהן מלמד שהוא טמא ומטמא בנדים *ואחר יבא אל המחנה ר״ש אומר נאמר כאן ואחר וביאה ונאמר להלן ואחי וביאה מה אחר ויביאה שנאמר כאן אחר ביאת השמש וקודם ביאת השמש טפנ י טומאה ומפני מצוה אף אחר וביאה שנאמר להלן אחר ביאת שמש וקודם .(4ביאת שמש מפני טומאה. ומפני מצות (י״ט הי) 0והשורף אותה איזו הוא השורף זה המסייע בשריפה בנון . המהפך בבשר והמשליך עצים והטהפך באש והחותה בגחלים כדי שתבער האש ודומה להן יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא .(5מטמא בגדים ת "ל אותה. אותה טלה כשאמר השורף והשורף לרבות כזית יכבס בגדיו ולא בגדים המנוגעין6). במים במים שתי פעמים מה ת״ל שהיה בדין הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה מה אדם טובל בראוי. לו אף כלים טובלין בראוי להן ודל במים במים במקום שאדם טובל שם ג) Nicht aber מראה שני, vgl. Sifra oben ומניין שאם טעמה פסלה ת״ל ושני תולעת, wo die Deutung vielleicht in diesem Sinne zu verstehen ist und demnach die Worte besser vor ר׳ יוחג] בן להבאי passen würden, da es zweifelhaft erscheint, ob man es bei den Worten ושני תולעת ואיו! ב מהאיזוב בתחלתו יכו׳ (RABD., rs.) mit einer ursprünglichen LA. oder Erklärung zu tun hat. Was aber die Worte השגי שבתללעת an unserer Stelle betrifft, so ist es nach der Einschaltung von Mg. frag־• lieh, ob sie besagen wollen אף מדאה שני כשר wie SR. mit dem Hinw eis auf die Ansicht von ר, יוחנן בן להבאי oben erklärt, denn auf die Worte הא מה הדבר erwartet man zunächst eine einfache Erklärung, also שני und nicht שני, vgl. Sifre hier und Menachot 42 b. 2) Mg. והשליך אל תוך שרפת משהוא נושא להבכויע בשרה להזות ממנה ר׳ מאיר ובר. 3) Vgl. dazu u. zum Folgenden Para IV, 4, Tosifta das. IV, 11, Sifre. 4) Mg. bloß ורחץ בשרו במים מלמד שהוא טעון טבילה וטמא הכהן עד הערב מלמד שהוא טעון הערב שמש, vgl. Sifra Achare Par. v, 3. Mai־ rauni Buch d. Ges. Geb. 109, wonach man erwarten könnte, daß מפני טומאה u. ,מפני מצוד als Gegensatz gegenübergestellt würde. Nach der uns vorliegenden LA., wird vielleicht durch מפני מצלה die Unreinheit als טומאת קדושה bezeichnet, die nach einer Ansicht Tosifta Schebuot I, 7 sich von טומאת גויה unterscheiden soll, 5) Der Anfang von Maim. Para Y, 4, der Schluß scheint aus S.s. zu sein, vgl. Sifra Achare Par. V, 8, Sebachim 106 a, Jer. Joma 44 a רא בשם ר' אלעזר המהפך בכדת וכי׳. 6) d. h. שורף בגדים מנוגעים, vgl. Sifre 124.