Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 5 · p. Seite 584

584 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. או בשרה יכול פרט לדמה ודל ואת דמה או דמה פרט"לפרשה ודל על פרשה1). ישרוף הפקיעין שיצאו חוץ למערכה אם יש בהם כזית יחזירם למקומן או יתן עליהם עצים וישרפם במקומם. 0ישרוף את־ שהוא רוצה לשרוף ישרוף מיכן אמרו שרפה שלא בעצים או בכל עצים אפלו בקש אפלו בגבבה כשרה ומצותה שלא ימעיט לה עצים מן הראוי לה ד יוסי אומר חבילה איזוב היו משליכין לתוכה בשביל .(2 *לרבות את האפר (4(י״ט ו׳) *עץ ארז8) בקעת מתוך לבו שלארז וכמו מחק היה *אזוב ולא אזוב יון ולא תלוי בשמו5) ולא תלוי בשם אחר מכאן היה.ר׳ שטעון אומר צפור תלויה בשמה שמן תלוי בשמו יין תלוי בשמו כשר לנסכים6). ושני תולעת7) השני שבתולעת דיש אומר המשונה 1) Mg. ad; כשאמר דמה שלא יצא דמד. חוץ לגת שאם יצא דמה חוץ לגת פסולה כשאמר על פרשה ולא אמר עם פרשה מה פרשה במקומו אף כולן במקומן וכן בבקעיות שיצאו חוץ למערכה אם יש בהם כזית ■יוכו׳. Was davon S.s. angehört, scheint mir zweifelhaft, vgl. Sifre 124, Tosifta Para III, 10 ff. S.s. scheint der Ansicht von ראב״ש zu entsprechen, vgl. Mahn. Para IV, 12 u. בים das. 2) Zweifelhaft, denn ומציתה שלא וכו׳ scheint jedenfalls Wortlaut Maimunis Para IV, ,16 zu sein, vgl. Para IV, 3 u. 4, Tosifta das. IV, 10, Sifre z. St. . 3) Mg. ולרוח הכהן עץ יכול אחד מכל העצים ת״ל ארז או ארז יכול אף טורף שלארז ת״ל עץ ארז הא מה הדבר. - 4) Mg. וכמי] מחוק היה, vgl. Sifre 124, Sifra Mezora Par. I, 12. ■ 5) Mg. ואיזוב לא איזוב יון ולא איזוב כוחלית ולא איזוב מדברי ולא איזוב רומי ולא איזוב תלוי בשמו. Für ולא תלוי בשמו emendirt SR.אלא תלוי בשמו, vgl. Sifre hier u. 128, Sifra Mezora Par. 1,16, Mech. Bo Abschn. II, Mech. II, S. 20, Para XI, 7, Sukka 13 a, Sebachim 22 a. 0) מכאן ist nicht genau, viel], muß es heißen וכן, vgl. Sifra Mezora Per. I, 4, Tosifta Negaim VIII, 3, Menachot 85 b u. 86b. 7) Mg. יכול אחד מכל הצבעים ודל תולעת או תולעת שני זה לבן ת״ל ושגי הא מה הדבר, vgl. Sifra Mezora Par. 1,14. ושני יכול פירום תלמוד לומר תולעת או תולעת יכול אחד מן הצבעים תלמוד לומר ושני הא כיצד זו והורית טובה יוחנן בן דד,באי אומר ושני תועלת שני שבתולעת ומניין שאם טעמה פסלה תלמוד לומר ושני תולעת. Es scheint, daß danach unsere Stelle emendirt werden muß, wobei aber die Worte זה לבן besondere Schwierigkeiten machen. Vielleicht ist st. לכא — לבן zu lesen, vgl. Chullin 28b, Pesachim 42 b, Maim. Mischnakommentar Para III, 9 u. Mischne Tora III, 2 obgleich es schwierig ist in ein Wort zu emendiren, das selten vorkommt. Demnach müßte es heißen: ישני יכול זה לכא ודל תולעת או תולעת יכול אחד מכל הצבעים ת״ל ושני הא מה הדבר.