Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 3 · p. Seite 322

322 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. בהמה ■טמאה יכול יצאו מבכור בהמה טהורה ת״ל *אשר.יקריבו לי״י קרבה .(1לשם חלקתי ולא כשאינה קרבה לשם יהיה לך פדה תפרה את שהוא לך פדוי ואת שאינו.לך אינו פדוי *מכאן אמרו הרי מי שהפריש פדיון בכורת בנו והניחה בחלון ואבדה יכול שהוא פדוי.ת״ל יהיה . לך פדה תפדה את שהוא לך פדוי את שאינו לך .(2 3אינו פדוי (י״ח ט"» 0ופדרו מאימתי אמי מבן חדש מיכן אמרו הרי מי שמת בנו יום שלשים ואחד אע״ם שלא נתן לכהן יתן לו מת בעשרים ותשעה ואפילו מת ביום שלשים אם נתן לו יטול ממנו8). תפדה במה אט׳ כסף בכמה אמי חמשה שקלים באיזה שקל אט׳ בשקל הקדש לא ערביות וכמה הוא שקל הקדש אט׳ עשרים גרה כשאמר תפדה ריבה אסיטן שלזהב ,(4וטבעות שלנחשת (י״ח י״ז) *כלל אמרה תורה בבור תפדה בכור לא תפדה5) יכול אם היה תמים אל תפדהו *ואם היה בעל מום פדהו. ת״ל בכור שור לא תפדה יכול אס היה בעל מום ובעל יבלת אל תפדהו6) ואם היה פסח או עור פדהו. ת״ל בכור בשב לא תפדה *יכול אם היה בעל מום אחר7). ת״ל בכור עז לא תפדה. *אך בכור שור או בכור בשב או בבור עז לא תפדה שיש לך ופו* bis ומניין שיצאו הלוים gestrichen werden, oder es muß heißen ומניין שיצאו הלוים מבכור בניהם mit Weglassung von בהמה ממאה, und dem entsprechend. müßte dann die Antwort gelautet haben. י) Mg. d. Der Text scheint auch hier nicht richtig zu sein. Vielleicht soll es zuerst heißen ת״ל כל פטר רחם wie oben, und dann יכול שאני מרבה אף בהמה טמאה, worauf dann folgt אשר יקריבו לי״י וכוי. Im Übrigen würde, da באדם ובבהמה sich unmittelbar an אשד יקריבו לה׳ anschließt, die Ausschließung von בהמה טמאה sich leichter ergeben von אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה• Vgl. Bech. II, 1, Hildesheimer-Jubelschrift, S. 10. 2) Mg. d. et ad. ד״א אך פדה תפדה מיעט בכור בהמה טהורה מפדיון, vgl. Bech. 51 a. 3) Bech. 49 a, Sifre 6. 4) St. ומטבעות .1 וטבעות, vgl. Bech. 51a.׳ 6) Mg. אך בכור שור. 6) Mg. d. Der Passus ist offenbar nur aus Versehen ausgefallen, aber der Text des Jalkut ist auch inkorrekt, vgl. w. u. . 7) Mg. יכול אל תפדהו בתוך שלשים פדהו לאחר שלשים. Da מום עובר — בעל יבלת ist, so äst es vielleicht in dieser Beziehung פסח או עור gegenüber gestellt, so daß es oben אם היה בעל מום עובר בעל