Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 2 · p. Seite 249

Notiz. 249 והן חמדת2) לבבכם איןד ’ נשיהם8) :והןסף והזיהב5) עדיהם ’ולא לכם אבל טךחסנשאהם6) ןא_יה השבי ששם שביהם ומרחוק’מאד חשת:חויה’ם אשר ממעןני צךקיו דליתם ושמרו מחלליו געשיתם! וכוכבים8) אשי’אורו,עמיהם וזעלי שהדו ’סדר^חזיר/ם10) * ’יאורים ’?גננו כאש’רעניהם - ראו אם ’?אשר18) בלו בכיתם ולשקיות4,) את־עצי עדן זכיתם ואת שאהבה נפשי ראיתם : ** T “J T V “; י S י?1 חמד־תם את־זפי1) גביש 1לראמות נשיהם4) לעדת חכמה ויךאה 20 ויפים יעמד להםז לברם י j ז; ז *ד^ v t; ״יי t חשבתם כי עדי מרום עליתם חשבתם בי עמךתם עם קדושים לכו7) .נ.גד נגיד האל שמואל ולמדו מדרכיו מהלכיו 25 שאו זעבים שלומיזאל אדני להעירו^ והעידו אהבי ואם“) עוד.ידוקר.עדות אדמה ראו פלני:יא’ור פלגי דמעי12) אשר מנהרי עדן יצארצם 30 צענהם18) עד אשר צען עבךתם *) M. הידעתם את נפש (?), während גביש וראמות fehlt. 2) M. שהן אמרה. 8) D. אך. 4) M. ותם. 0) D. בכסף ובזהב; ich ziehe die La. M. vor, weil das Verbum עדה mit dem Accus, verbunden wird. 6) Dieser Vers fehlt in D. Für טרחם hat M. טרחכם (vgl. Deut. 1, 12), was aber weder dem Sinne noch dem Metrum entspricht. ז׳) M. לפי. 8) Für אדני וכוכבים hat M. את הכוכבים. 9) M. והעזו (für והעיזו Jer. 4, 6; 6, 1, in der Bedeutung: sich versammeln?). והעידו ist jedenfalls auch hier bezeugt; vgl. D. Anm. zur St. 10) M. .על שהדומה שחזיתם ״) M. אם. 12) M. דמעה. 13) M. אם;ראו באשר fehlt. 14) M., wo das folgende את fehlt, steht: ול[ה]שקות► Diese Korrektur ist jedoch grammatisch unnötig und metrisch unmöglich. 15) M. צעקתם ist sicher falsch, legt aber die Vermutung nahe, daß es צענתם heißen soll (Jes. 83,20). D. צעיתם, was ich in der Anm. zur St. nach Jes. 63, 1 erklärt habe.