Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 2 · p. Seite 224

224 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. (1אומר הנה הרי ענין שמחה ואני הנה לקחתי וגומר כמעשר מן הערימה ואתם כתרומת מעשר יכול הם לכם וראי ת״ל לי אטור טעתה שלי הן שיהו שמשין לפניכם2 *). וכה״א ויבדל אהרן להקדישו קדש וגו׳ (דה״י א׳ כ״ג יי»., ■׳■• : (י״ח ד) תשמרו: את כהונתכם מגיד/שעון הקדשים: אינו,מסור אלא בידי הכהנים אין לי אלא עון *קדשין קלים הנאכלים8) קדשין שאין נאכלין מניין ת״ל לכל .דבר המזכה יכול אף תרומה, ותרומת מעשר וחלה ת״ל ולמבית; לפרוכת *מה בית לפרוכת מיוחד דבר שאי אפשר4) לדעת צמד יצא דבר. שאפשר5) .לדעת עבור. עבודת מתנה מקיש6) עבודת מתנה לכהונתכם מה זו בנטילת ידים אף זו בנטילת ידים, אי מה זו אינה אלא בקדוש ידים ורגלים יכול אף זו לא תהא אלא בקדוש ידים ורגלים, אמרת לאו זו לפי צורך העבודה וזו *לפי צורך7) העבודה, אמרו כל מי שהוא נותן תרומה למי שהוא אוכלה כטצותה מעלין עליו כאלו הוא עובד עבודה. אמרו על..רבי טרפון שהיה .אוכל תרומה בשחר ואמר הקרבתי תמיד :.(8של שחר, ואוכל תרומה בין הערכים ואומר הקרבתי תמיד של בין,הערבים ומניין מסרו עצמכם לכהונתכם אמרת. עבודת: מתנה : אתן את כהונתכם הא כדרך שעשה עזריה ■הכהן שנא־ ויבא אחריו:עזריה וגו׳ ויעמדו על עוזיהו המלך וגו׳ ויזעף עוזיה וגו׳ ויפן ׳ אלך עזריה כהן הראש וגו, <דה״י ב׳ כ״ו י״ז) עליו הוא אומד ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשך , כהן בבית (9(דה״י א׳ ה׳ ל״0 וכי הוא כהן בלבד והלא *קדמוהו הרבה ושמשו אחריו אלא בו׳ נתקיימה מצות כהונה גדולה שנא׳ עבודת מתנה אתן וגו׳ ־ והזר. הקרב יומת .מיתה בידי שמים דע אומו. אף מיתת ב״ד שנא׳ מיקרא י כ״ד *) Vgl. Sifre Deut. 355 zu פרקי דר״א פ׳ ל״ז ,יהי רצוי אחיו, Seder Elijahu r. u. z. ed. Friedm. S. 173 u. Bacbja Ende unseres Abschnittes. ־) Vgl. Sifre. - '׳.'■■■•■■.-.■׳:®)■Mg.■ קדשי קדשים קדשים קלים׳קדשרםינאבלים. *) Mg. דבר מיוחד שאפשר• 6) Mg. .שאי;אפשר יי .) Mg. אוזן את בהונתבם הקיש. ( . 7) Mg. אינה לצורך. :. " 8) Mg. ad. מניין שאכילת כהנים לקדשי גבול כעבודה שני עבודת מתנה אתן את כהונתכם, vgl. zum Ganzen Sifre, Pesach. 72 b. 9) Mg.^ כבר קדמוהו והרבה שמשו אחריו; wonach wohl •zu lesen ist קדמוהו הרבה והרבה וכד• st. שני w. u. hat Mg. לכך נאמר, vgl. auch Kommentar zu I Chronik 5, 36, angeführt von Brüll a. a. O. S. 184.