Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 2 · p. Seite 225

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 225 ט״ז> ונוקב שם ה׳ מות יומת אמרו לו לא מן השם הזה אלא משום שנא• כל הקרב הקרב אל משבן ה׳ ימות1). (ב״ח חי) 0וידבר ה׳ אל אהרן לאהרן נאמרה המצור!2) הנה לשון שטחה כל מקום שהוא אומר הנה שמחה כשאמר ואני הנה. נתתי הריני מוסיף על זכותך לברות ברית בשמחה8). משמרת תרומותי שמורה היא4) תרומותי זו תרומת איל נזיר ותודה מגיד שנכרת ברית על עבודתם. לכל קדשי5) לרבות העולה. קדש לרבות חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור. קדש לרבות את הבכור. לך נתתים למשחה ל||ולה?)■ כל שנתן לך בגדולה, נכרת לעברית עליה זו שריפת פרה'ועגלה. ערופה7) ותקיעת: חצוצרות נהעךבים ר״י,: בךבי יהודה 'אומר אף נעילת הדלתות8). 1) Vgl. Synh. IX, 11, Jer. u. Bab. z. St, Sifre. Die Ableitung von ונוקב שם ist schwierig, eher ginge בנקבו שם יומת, aber auch dann ist die.vSchwierigkeit. nicht ganz beseitigt, da קות ממת vprangeht. ^'Vgi. Sifre 117 u. oben S. 22f, Äum. 1. .Es'ist' aus''der kurzen Bemerkung nicht klar,' um weiche von dein'oben 'genannten1 ״׳Praxen''es sich handelt, ob um die unmittelbare Anrede 'Qötfes, oder fdaruri1, daß an Ahron allein das Gebot erging. >Ö Vgl. ,Sifre 117. ,^ששמןרלי..היא..יפרי.אבל,אק.נולד...ב$;■ספק,. טונןן*הז. אין לשומרד,. Diese Erklärung ist nicht ■j^ih־leuch?tehd^ da aus משמרת" doch erst die Pflicht der Beobachtung folgt, abgesehen davon^ daß die Belegstelle raüf welche SR.r 'sicli beriift, 'Von?תרומו handelt, unsere Stellt׳ aber nach :STs von קדשים. Vielleicht ist unsere Steile nach •Ana־ Ipgie ,der .Deutung w. 11. ,zu 19,, 9 zu verstehen, wenn .nicht gar zu ie.sen;.כ^,ד.ם <ןמודי£י.הם'תיומווזי, d. h. נ^סלי^^סדן, ד^ת. ^•Mg^acL^״ .בני יש^קק ../r:'; f ף Vgirßtire, Chüllin *132 a. י) Mg. 4 ,ועו^יסת׳ ׳זרעגלדלvgl. Tosifta Challa II, 7 u. Demai dl, 7 wo Manches genannt Wiid, wäs hier fehlt. / 8),^gl. jyiidd.;1, 9 und dagegen Sch,ek. V,; Josifta.il, Sifre u s^nhedr.^.דל, י11: (.(Fortsetzung folgt Monatsschrift, 52. Jahrgang.' 15