Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 2 · p. Seite 219

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 219 ומניין אף ליוצאי מצרים ת״ל להם.1) ציצית אין ציצית אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצית ראשי (יחזקאל ח' גי!־•2) על כנפי בגדיהם יכול באמצע הטלית ת״ל על,כנסי3)(. . שומע אני הוט אחד בפני עצמו ת״ל גדילים ..תעשה לך4 *) (דברים כ״ב י״ב). יי ׳-׳׳ ׳׳ ■:יי׳ [על כנפי בגדיהם]'׳ פרט לפרפוסין׳ ולקיטיות, הברדסין והטגיות והקטיפות והרונקין אינן חייבין בציצית8). " י 1 יי׳ " י ׳;י (ט״ו ל״ט> 0והיה לכם לציצית: יכול ,שהן שתי מצוות מצות תכלת .(6 *ומצות לבן׳ ת״ל ■והיה לכם לציצית .מצוה אחת היא ואינה׳ שתי'‘מצות '1) 'Man erwartet umgekehrt אי) לי אלא ליוצאי מצרים מנין אף לדורות וכוי,:-^.'oben zu 1 :׳,9• יr.;: ׳׳״■״■ ■י■ ■י c.' ג״.י.;י a); Sifre/Men. 42־a.׳ s) Es folgt, der Wortlaut Maim. I, 6, vgl. Sifre Deut. 234 und Machsor vitry 11. s. 634: ראב״י אומר מניין שלא יתננו באמצע בגד ת״ל על ארבע כנפות האי במה הכת׳ מדבר תוך בדי שלש אצבעות מן השפה כלפי'הקרן חייב בציצית;יגאםי׳"קורא־ אני'׳ גדילים׳ יכול קלעיות אמרת לא אמרת אלא׳ גדילים פתיל זה■ שלא יהו מעורבבין ומםוכסכיך ׳חוט ׳בחבידו או ייכ1ל־:פתיל זה׳ לבין ולימדנו; הבת׳ שלא יעשה אותו "קלעיות אבל תכלת הוא עושה־ אותו קלעיות ת״לי״גודילום. .כמעשה לבן כן,.מעשה. תכלת. ר׳ שמעון בן- אלעזר אומר גדילים שיהא גודל עליו פתיל זה שזור. פתיל ׳ זה היוצא פתיל,זה לבן. פתיל יכול ■שהן שתי יי מצות ימצות " תכלת . ומצות לבן ת״ל והיה - לכם לציצית מצוד, אחת היא ולא שתים. Was im Machsor V. vorangeht/ findet sich/\ wetfh auch mit einigen Abweichungen im Sifre/ ׳; aber der von uns mitgeteilte Absatz fehlt gänzlich; und׳ die Ausdrücksweise ■ erinnert teilweise an ■S. s., wie ja auch der. Schlußsatz, wie wir-sehen werden, dem S. s. vindiziert wird. Der Text bedarf der Erklärung, da nicht ׳einzusehen ist, wie פתיל gleich לבן; sein soll, vgl. Sifre Deut. 234!גדילין תעשה לך זה לבן מגין לרבות את התכלת■יוכו. ■ 4) Vgl. Sifre hier und Deut. 234, Neue Kollectaneen S. 25. Hier• auf läßt Mg. noch folgen: ועשו להם ציצית שומע אני יעשה כולה ציצית מיכן ■אמרו [wie Sifre] . תיל להלן גדילים או גדלים שומע אני וכוי. מן הגדילה נוי׳ תכלת שליש גדיל ושני שלישין ענף. Es sind hier offenbar Deutungen aus ,verschiedsnen Quellen, die einen und denselben Vers mehrere Mal ׳aufnehmen. ״ ■■■•■; - ׳ s) Ich habe die Stellen frei nach den verschiedenen Artikeln im Aruch, angeführt von Brüll a. a. O. S. 181, zusammengestellt.• s. v. פרט לפרפוסין ולקיטיות) •קטה,(טגיות אינן חייבי ן בצי) טג•,ברדס), wofür Kohut die LA. פרפין anführt, אין הרונקין) יונק ,גקטיפות אינן חייבות בציצית) קטף חייבין בציצית, vgl. Sifre Deut. 234) מם׳ ציצית Anf. Brüll Trachten der Juden I. S. 43 ff. - 6 ׳) Dieser Absatz wird von Maim. Buch d. Ges. Geb. 14 ebenso