Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1908-01-01 · Heft 2 · p. Seite 218

218 Der Sifre Sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. ‘יש׳ פרט לגרים אמרת ויאמר י״י אל משה לאטד לרבות יחידים. *) דבר אי בני יש׳ לרבות את הגרים ואמרת אליהם ריבה עבדים משוחררים ובצד השני אתה אומר דבר אל בני יש׳ להזהיר גדולים על ידי הקטנים להנהיגן במצות ציצית מכאן אמרו1 2) כל תינוק שיודע להתעטף חייב בציצית וכל שהוא יודע לנענע חייב בלולב וכל שהוא יודע לשמור תפילין *חייב בתפילין3) וכל שהוא יודע לדבר אביו חייב ללמדו שמע ותורה4) ולשון הקודש *ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם5) *כל שהוא יודע להכיר לאביו שוחטין עליו את הפסח וכל שהוא אוכל כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו• ד׳ אמות6) וכל! שהוא יודע *לפתוח חיקו הנהנים7)'■ חולקים לו תרומה בבית הגרנות8). ’־:׳ 0ועשו להם ולא מן העשוי9) . . . ועשו להם משלהם פרט לשאול לגנוב ולנזול10) מכאן אמרו טלית שאולה פטורה מן הציצית שלשים יום מכאן ואילך חייבת. ועשו להם לדורותם אין לי אלא לדורות 1) Vgl. SR., scheint jedoch ,אשגיד zu sein. 2) Vgl. zum folgenden Tosifta Chagiga I, 1, Jer. Sukka 54 a, Bab. das. 42 3,,מסכת צ׳יצית Auf. .. h, Mg. אביו לוקח לו תפילין, 4) :Mg. אביו מלמדרתורה וקריאת שמע. % Mg. d, 6) Mg. hat dafür hier היודע לשמור ידיו אוכלין שדרות על ידיו יודע לשאל. ברה״י ספקו ■•טמאי־בר״יה ס&קל ישד,ור, vgl. Tosifta u. jer. a; o. u. Jer^ Chagiga 76a.:‘ ׳ / ■T :־• :V •י־ '.לי•־ : 1) Mg. 1לפרום ידי, Tosifta לפרוס את חיקו♦ Man sieht, wie leicht durch reirie Artp אשגרה irh Bäbli die LA. לסרוס^את כפיו entstanden ist, die Tosafot so viel Schwierigkeiten macht. Im Übrigen ist auch diese rLA/rriehfijg, wenn rrian׳ hur nicht; an נשיאת כפים dabei denkt;1־׳־ *)lMg;:hdrהיודעל^חוש;5אוכל^ מ^חישו(1^מל 'לאכול ■כדת דגן מרחיקין מצאתו. ובמימי רגליו יכול לאכול כזית צלי שוחטין עליו את הפסח♦ Zu;יכול לאכול כזית ־דגן, vgl. noch Jer. Berach. 6 d. Betreffend פכ1ח ist die Forderung יכול להכיר אביר zu vergleichen mit der Ansicht des Jehuda, welcher הפרש אכילה verlangt, Tosifta und Babli Siikka ä. ä. Ö. Mech. II. S. 9. ״ / י־" ־' ■י■'־־■־ :י’:'־, ־ ׳' 9; Zweifelhaft, es folgen Beispiele von Maim. ציצית I, 12 und 13, vgl. Sifre Deut. 234 Meriach. 40 b. \ ’ / 10) Mit der Deutungsart ist zu vergleichen Sifra Emor, Per. 16, 2, aber das folgende ,מיכן אמרו וכו• paßt gar: nicht zum . Anfang, ygli! Maim. III, 4, Men; 44a, Chullin 110a.;