Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 6 · p. Seite 736

73f> Beiträge zur Geschichte, u. Literatur der gaonäischen PeriQjde■ lichkeiten ausgesetzt \yar. Der Schreiber setzt sich für ihn ein, er bürgt für jhn und für di<2 jRiclitigkeit seiner Lehren. Da wir die Personen nicht kennen, so kommt für uns nur die eine Tatsache jn Betracht, daß der Schreiber auf die Gemeinde einen Einfluß aüsüben kann und mit seinem Worte die Gemüter zu beruhigen vermag. Der Brief ist auf zwei Seiten beschrieben, an den Enden stark beschädigt. 1 ... אחד רב לכס שפחי ברב, כמה תוכיחו איש. כבד א־זן נציב עופר -- 5 אט לי בנער1) והזק הדפה, צפו פי. אוגדה, כי הוא על רוחות נאמן, גם נפשי עמו הפקדה. צוף פניו כמו חמה טך.ש לא ירדה הוא מזריח הוא מעריב. 10 הודו כשמש זך, קר או חם יאמר! שמש בגכי־עון דום!2) לדברו תחרב עופר, אחר ממועד, אשים דיי זכדון. י שימו נפשי כפרו, לא לעדין ישים 15 כופר, צוף נעמו'יתענן י ׳ כל יום בעד.הגאון, 'ולחיי ובניו החל שערי לרקום סביב , ששני הל רקטת שרד לית דכותיה. בהם כתיב ז הוא 20 מלך בימיו3) ,לבדו ימלוך, תורתו תורת אהבה, טמנה ולא איתחלפד. אם תימר מימה. »)׳Hiob 15, 11 ף jos. 10, 12. 8) Jes. 23, 17.