Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 6 · p. Seite 735

Beiträge zur Geschichte u, Literatur der gaonäischen Periode. 73ö כתביך היו לי למשיב רוחי ולשמחת לבני תשובתיך עזרוני חיל נשארים על שכמי, אענדם על מצחי . 20 ועתה הפוריתם (?) לפני במזרחו . . . לבי סחרחר, כי אותם עזבוני כחי1) ויום שמושחר כבדתו אנחי גם שיחי. הלא מכתבך בא אלי צובה ויאמר אלי לאמר! שובה, שובה התקשיב לבד, עלו 25 כבעל איבה. ותמיד במר מינקת האהבה. מלשכון חצירך נסע מלקרבה. ואני אנא אני בא צור הטעטירה2) אבד כלי חמדתך8) אבן יקרה רבי נ ו צדוק פאר.התורה 30 עליו אבלה המשרה עטירה קבורה אלך לו ואל גבעת נתקנא אשה VII. Brief an eine Gemeinde. In diesem Briefe erfahren wir von Zwistigkeiten, welche die Ruhe einer nicht namhaft gemachten Gemeinde untergraben haben, so daß ein Gaon oder eine andere höhere Persönlichkeit in den Lauf der Dinge eingreifen mußte. Der Hintergrund ist ganz dunkel und der Grund der Streitigkeit ist sehr schwer oder vielleicht gar nicht zu enträtseln. Der Schreiber ist ein Anwalt des Verfolgten, der vielleicht daselbst ein Amt bekleidete. Am wahrscheinlichsten dünkt uns die Vermutung, daß der Gaon oder Lehrer wegen seiner Lehre, die vielleicht ketzerisch oder sonst verdächtig erschienen ist, beschuldigt wurde und Uhanehm- ף Ps. 38, 11. a) Jes. 23, 8. 3) Daniel 11, 8.