Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 5 · p. Seite 615

Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 615 אדם שחלל את השבת אבל אץ אתה יורע כמה נתן להם משה1) אמרת ומדותם מחוץ לעיר *והעיר בתוך כשם שאמר בזה אף כל2 3 * * * *) שבתות יש להם אלפים אמה לכל רוח. 0ויהיו בני ישראל במדבר אמר ד אליעזר בן יעקב נאמר כאן ויהיו בני יש׳ במדבר ונאמר להלן אבינו מת במדבר (במדבר כ״ז ג׳) מה מדבר שנ׳ להלן צלפחד אף מדבר האמור כאן צלפחד. אמר לו ר׳ שמעון אי אפשר לומר מקושש היה צלפחד מפני שהיה מקושש בשנה ראשונה8) בכ״א לחדש השני וכי אפשר שיהו בנות צלפהד בנות מלכים■ נאות וכשרות הקטנה שבהן יושבת ארבעים שנה עד שלא נשאת ף Mg. ad וכמה לא נתן להם. 2) Mg. את פאת קדמה אלפים באמה כשאמר זה אף למהלכי, vgl. Erub. 51a ר׳ חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת Sota V, 4; Jer. 21a., Sab. das. 17 b. Sanh. 66 a. 3) Mg. בשנה שניה. SR. hatte hier בכא׳ לחדש, weiter unten aber 27, 3 בכ״ב לחדש und zieht die letztere Stelle im Hinblick auf Sabbat 87 b vor, aber auch Mg. und RS. zu Sifra Emor Par. 14,4 hatten בכ״א, und die Verschiedenheit hängt ab von einer Differenz zwischen Mech. מ״ד פ״א ,בשלח מ״ב פ״א und סדי עולם רבה פ״ה inbezug auf den 15. Nissan, vgl. das Nähere bei Rainer das. Jedenfalls wäre מקושש an den Sabbat gewesen, von welchem Exod. 16, 27 die Rede ist. Dies ist der erste Sabbat nach der Ansicht באלוש נתנה שבת, der zweite Sabbat nach der Ansicht במרה נתנה שבת, vgl. Jer. Beza 61 a, Sabbat 118 b, Tosaf. das. 87 b, s. v. כאשר. Gleichwohl scheint Sifre 113 בגנות יש׳ הכת׳ מדבר שלא שמרו אלא שבת ראשונה ושניה הללו nicht mit S. s. übereinzustimmen, da Sifre auf Exod. 16, 30 sich zu beziehen scheint, (vgl. oben zu 9, 5) so daß der Sabbat des מקושש später gewesen sein muß als der 21. oder 22. Ijjar. Was die Variante בשנה שגיד, betrifft, so hätte dieselbe eine Stütze an den Ausführungen des R. Hillel bei RS. zu Sifra a. a. O. wonach, da nach Sifra u. S. s. מקושש und מקלל zu gleicher Zeit gewesen sein sollen, dieser aber nach der Darstellung des Sifra die Einrichtung der דגלים und auch מתן תורה vorauszusetzen scheint שם המפורש ששמע מפינס), beide ins zweite Jahr zu versetzen wären. Demnach wäre מקושש gewesen einen Tag unmittelbar nach dem Aufbruch, von welchem Num. 10, 11 erzählt, was mit פדר עולם, welches den 14. Nissan des zweiten Jahres auf einen Sabbat setzt, nicht stimmen würde, weil danach der 21. Ijjar nicht auf einen Sabbat träfe. Was aber מקושש ומקלל in das zweite Jahr zu versetzen veranlaßte, ist nicht klar, vgl. auch Chiskuni und Misrachi zu Emor und hier.