Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 5 · p. Seite 614

614 Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. (ט״ו ל״א) °בי דבר י״י נזה, זה האומר למה ננהג זה. ■ואת מצותו הפר, זה האומר כל התורה מן השטים חוץ מן הפסוק הזה1). הכרת תכרת, ע״א2) קודם לבל הכריתות שבתורה3). עונה בה4) לרבות בעל אוב או ידעוני עונה בה אף לאחר מיתה5). (ט״ו ל״ב) לפי שאמר (שמות ט״ז כ״ט) שנו איש תחתיו6) יכול *אף צפון ודרום אל תחללו מזרח ומערב מזרח ומערב אל תחללי צפון ודרום7) ת״ל אל יצא וגו׳ *הא למדת שיש לו מקום8) ובמה אמרו ארבע אמות וכן9) מי שיצא שכור *או שהוציאו רוח רעה או10) נכרים או ליסטים אין לו אלא ד׳ אמות יכול אף למהלכי שבתות11) לא יהא להם אלא ארבע אמות ת״ל ויהיו בני ישראל במדבר אלא12) שאמר להם משה צאו וראו אם יש *) Sifre, Synhedrin 99 a, Jer. das. 27 d und Pea 16 b, Abot III 11 אבות דר״נ s. 82 u. 87. 2) Mg. הכרת ע״א וכד. s) SR.: ממהרין לפרוע. Mg. ad. הכרת בעולם הזה לתכרת לעולם ד,בא,, vgl. Synhedrin 99 a Targ. Jon. ף Mg. הנפש .1 להנ&ש ההיא* Es wird viell. הנפש hier in Beziehung gesetzt zu והנפש Lev. 20, 6, das von בעל אוב וידעוני handelt. לרבות bedeutet wohl, daß die Nebenbestimmungen, die hier von ע״ז ausgesagt werden, auch von בעל אוב וידעוני gelten, vgl. SR. 8) Vgl, Sifre, - ף Mg. .לפד, .שני שבו איש תחתיו. אל יצא איש ממקומו אם היה מוטל צפון דרום אל יפול לו מזרח מערב מזרח מערב אל (ד יפול לו צפון דרום, d. h. daß die Veränderung der Lage verboten sei. 8) Mg. יהא לו מקום, vgl. Mecb. בשלח מ״ד פ״ה תחתיו אלו ארבעה אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה, ebenso Mech. 11. S. 79, Tosifta Erubin III, 11. Jer. das. 21 d, Babli das. 48 a und 51a, Targ. Jon^ Raschi und Misrachi z. St. ö) Schließt sich dem Vorgehenden nicht gut an und erweckt den Eindruck, daß etwas ausgefallen ist. Die anderen hier vorausgesetzten Fälle könnten sein יצא שלא oder מי שהחשיך לו בדרך ולא קנה ברשות שביתה, was aber nicht ohne weiteres gilt, vgl. Erub. IV, 5, Tosafot das, S. 49 b s. .v, ואמר. 10) Mg. וכן מי שהוציאתו רוח רעה וכן מי שהוציאוה, vgl. Erub. IV, 1. n) SR. פ׳ שלא יצא חוץ לתחום♦ Doch liegt dieser Gegensatz gegen das Vorhergehende nicht im Worte selbst, vgl. Anm. 9. 12) Mg. מלמד*