Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 5 · p. Seite 612

612 Der Sifre sutta nach dem Jaikut und anderen Quellen. *מרובין ב״ד מביאין על ידיהן פר יכול יביא ב״ד על ידיהן ויחזרו, יחידין ובו׳ עד־ עם הצבור1) הורו ב״ד וטעו וידעו. שטעו. וחזרו בהן והיה אהד נוהג בהוראתן *שהוא כצבור2) ת״ל ואם נפש אחת תחטא בפני עצמה מביאה ולא על הוראת סד. ממעט אני את אלו שהן תלויין בהוראת. ב״ד ולא אמעט את אחד שהורה מפי עצמו3) כהוראת ב׳ד שהוא מביא כצבור ת״ל ואם נפש אחת תחטא נפש אחת תחטא בפני עצמה היא מביאה ולא על הוראת ב״ד4). בשגגה, פרט למזיד. בשגגה, פרט לאנוס. בשגגה, שתהא שגגה מתחלה ועד סוף ולא בזמן שחהלתו שוגג וסופו מזיד החלתו שוגג וסופו אנוס החלתו מזיר וסופו שוגג תחלתו מזיר וסופו אנוס תחלתו אנוס וסופו שוגג תחלתו אנוס וסופו מזיד בש״א נידון על השגגה ואח״כ נידון על הזדון ועל האונס ובה״א אם אין שגגה מתחלה ועד סוף ד״ז פטור5). בת שנתה, יצאה חטאת ע״א מכלל החטאות ונקבעה בשעירה. בת שנתה בת שנתה לעצמה ולא בת שנתה לשנים. .לחטאת, שיהא מקריב6) הקדשה לשם חטאת. ט*ו כ״ח) וכפר הכהן, לרבות יחידים שחיו בתוכם שלא חטאו עמה!) *) Mg.: צבור בזמן שהורו■ ב״ד ועשו מרובין ב״ד מביאין פר. ע״י יכול יביאו ב״ד פר ע״י. (יחזרו יחידים ויביאו שעירה-לכל •אהד ואחד •ת״ל ואם נפש אחת תחטא החוטא בפני עצמה מביאה לא החוטא עם המרובין. 2) Mg. יכול שהוא מביא כצבור vgl. Horajot 1, 2 כר״ש. 3) SR. כגון שידע שטעל. Das wäre Horajot I. 1, und man müßte sagen, die Entscheidung der Mischna gelte nur für תלמיד וראוי להוראה, nicht aber für jeden sonst, aber im Wortlaut שהלרה מפי עצמו liegt nicht die Erklärung *von SR. Vielmehr scheint gemeint zu sein jemand, der, ohne die Entscheidung des Gerichtes gehört zu haben, von selbst in gleichem Sinne für sich entschied. 4) Von ממעט bis hieher fehlt in Mg. 5) Vgl. Sabbat XI, 7, Jer. Pes. 34 c׳ Für die Ansicht von ב״ש haben wir gar keine Analogie in anderen Quellen gefunden, und es fragt sich, wenn die Handlung von Anfang bis Ende nur das für die Straffälligkeit erforderliche Maß (שעור) enthält, wie sich die Ansicht von ב״ש begründen lasse. Vielleicht ließe sich damit vergleichen die Ansicht von ר״א Sabbat XIII, 1, vgl. Jer. das. 14a כתב אות אחת בהול ואות אחת בשבת, Keritot 19b. Vgl. auch Jer. Sabb. 13d אכל חצי זית בזדון וחצי זית בשגגה מה שיצטרפו. Auch käme in Betracht• השב מידיעתו וכו Sifra Choba Par. VII. 7׳ Doch wäre es zu weitläufig, auf alle Punkte einzugehen. 6) Mg. d.