Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 4 · p. Seite 463

463• .Der Sitre sutta nach dem Jalkut imd anderen Quellen .m ג׳) *עולה או זנח אחר שיזבחו האי&ים יקרבו הנסכים ולא בזמן שקרמו נסכים לאישים* 1). יכול אם קדמו נסכים לאישים יהו כשרים תיל לעשות ריח ניחוח לה׳ *אם עשית ריח ניחוח הנסכים באין ולא בזמן שיקדמו לאישים2 *). *יכול כל הקדבנות כולן יטעון נסכים אשרת זבח פרט לעופות או זבח פרט למנחות8) לפלא את שהוא בא לפלא טעון נסכים את שאינו בא לפלא אינו טעון נסכים4 * * *). נדר פרט לפסח נדר פרט למעשר ומניין אתה אומר שלמים פרט לחטאת שלמים פרט לאשם. הואיל ואין התמידין באין לפלא יכול לא יטענו נסכים ת״ל מועדיכם ריבה כל תמיד ותמיר. מן הבקר פרט לכלאים ובצר השני אתה אומר מן הנקר.פרט Sebach. lila im Namen Rabbis und Tosifta Sebach. 13, 12 im Namen R. Meirs mitgeteilt wird. Danach könnte vielleicht in den Worten RI.’s beidemal anstatt בחוץ — בה״ל gelesen werden, aber einleuchtend scheint mir diese Änderung nicht, trotzdem sie geringfügig erscheint Vgl. außer den angeführten Stellen noch Sifre 107 u. 143 Sebach 118 a, Kid duschin 37 a. 1-) Mg.: ועשיתם אשה לה׳ שיקדמו האשים לנסכים. 2) Mg.: בגלל האשים הנםבים באין, vgl. Sifra Emor Par. i2, 9 Menach. 44 b, 79 a, Schwierig Jer. Sukka 54 d. s) Mg. עולה או זבח . פרט לעולות ולמנחות שאינן טעונין נסכים. Vgl. Sifre 107, Men. 90 b. Einigermaßen auffälLig ist, daß או ansschließen soll, während es doch gewöhnlich dient לרבות, aber es ergibt sich hier aus dem Wortlaut selbst. 4) Mg. ad. פרט לחטאת ולאשם שאינן באין בנדר ונדבה אינן טעונין נסבים יכול שלמי חגיגה ועולת ראייה הואיל ואינן באין לפלא 'יכול לא יטענו נסבים ת״ל במועדיבם להביא שלמי חגיצה ועולת ראייה שיטענו נספים וכשהוא ־,אומר או במועדיכם לרבות כל תמיד ותמיד und hat das Folgende nicht. Der Text von J. ist schwierig, aber ursprünglicher, schon aus dem Grunde, weil man die Deutung von שלמים nicht ohne Weiteres beseitigen kann, obgleich die Schwierigkeit besteht, daß doch Alles aus לפלא gefolgert werden kann. Nach ומניין אתה אומר scheint eine Lücke zu sein. Vielleicht soll nun durch או שלמים — שלמים V. 8. חטאתו ואשמו של נזיד ausgeschlossen werden, das man viell. nicht aus לפלא folgern zu können glaubte, weil נזיד selbst doch auf נדר beruht, vgl. Sebach. 117 b. Vor למעשר scheint בכור ausgefallen zu sein, ■— ריבה כל תמיד ותמיד will nichts Neues besagen, da נסכים für תמיד ausdrücklich stehen. Vielleicht auch ist es nur eine Art אשגרה von oben S. 52. Vgl. zum Ganzen Sifre 107, Men. 99 b.