Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 51 (1907)
- Issue
- Heft 2
- Article
- Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen
- Date
- 1907-01-01
- Page
- Seite 169 (sequence 6)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 74% known words query
- IRI
…/2829132-2829803-2829806-2887472--35217-2887536- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Der Sifre sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. 169 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (משלי ד׳ ז,) ד״א הטוב זה מתן שברן של צדיקים שנ׳ מה רב טובך אשר ־צפנת ליראיך (תהלים ל״א כ׳) הבטיחו שיש לבניו חלק בכל אלו. . .(1כל ספר שיש בו שמונים והמש טעיות לא יקרא בו עד שיונה °י׳א לא נאמרו כל השעורין הללו2) אלא שאינה מקומה שלפרשה היה צריך לומר וענן י״י עליהם יומם בנםעם מן הטחנה ויאמר ויהי העם כמתאוננים אלא מושלין אותו משל למודד לבני מדינה שהלכו אצל מושל שבענו אטח• לו הינעסיז־ עטנו נלך אצל מושל שבצור הגיעו לצור והלכו לצידון ומצידון הלכו לכידון משנתיגעו אמרו הוגעתנו וטירפתנו היגעתה .(3[הא ידעתה?] שלא נאמרו כל השיעורין אלא שאינה מקומה של פרשה 0ויהי ■בנסוע הארון ויאמר משה מלמד שהיו נוסעין ע״פ משה כת׳ והי׳־בנסוע הארון ויאמר ובנחה יאמר שובה י״י וכת׳ ע״ם י״י יהנו וע״ם י״י יסעו (כמדבר ט׳ כיס וכי היאך אפשר לקיים כל הכתובים הללו הא כיצד בזמן שהיו ממעין היה עמוד הענן נעקר ממקומו ולא היה לו רשות להלוך עד שיאמר לו משה4) . . . נמצאת מקיים ע״פ ייי וע״פ משה משל למה הדבר דומה למלך שאמר.לעבדו הריני ישן לי עד שתעירני משנתי .(5כך אמר הקב״ה אינו מהלך עד שתאמר לי לך (י׳ ל״ס 0ובנחה יאמר שובה הא כדרך שהיו נוסעין ע״פ משה היי חונין ע״פ משה ובנחה בהי כנגד ארבעה דגלים והארון מלמד שאף הארון׳ לא היה נוסע אלא ע״ם משה. שובה י״י רבבות אלפי ישר׳ ר׳ יהודה אומר אמר משה איע מניח שכינה שתרד בארץ עד שתברך את עטך ישר׳ ובמה אני רוצה שתברכם שיעשו אלפים ורבבות שוב ועשם אלפים ורבבות עלי כל מסע ומסע שיהו נוסעין יהיו אלף נעשה רבוא לקיים מה שנאמר י״י אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים (דברים א׳ י״א) ר׳ שמעון אומר תרר שכינה לארץ ויהי שם אלפים ורבבות שאין השכינה שורה על ג) Nur in J., vgl. Trakt. Soferitn III, 9 Men. 29 b. 2) Vorangeht in Mg. ein längerer Abschn. aus ויקרא רבד. פי״ח, in welchem auch der Satz vorkommt מיכן אמרו כל ם״ת שיש בו ללקט חמשה ושמונים אותיות כפרשת ויהי בככיע הארון מטמא את הידים. 3) Sifre 84, Sabbat 116 a. אבות דר״נ פ״ה Mg, fährt fort: ר' חייא אומר הפרשה הואת לא היתה ראויה להכתב כאן אלא לאחר ובככע המשכן ולמה ככתבה כאן מפני שכתוב למעלה ויטעו מהר וכד", wie Jelamdenu bei Jalkut Nr. 729 und ist vielleicht von dort entlehnt. 4) Hier folgen einige unleserliche Worte. ö) Von בזמן שהיו נופעין וכו׳ bis hierher auch von J. im Namen des S.s erwähnt, vgl. Sifre 8*, ברייתא דמלאכת המשכן פי״ך.