Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1907-01-01 · Heft 2 · p. Seite 156

156 Die Kaufmann’sche Misct1ua»Handschrift. Ms. Kaufmann. להם ךבי1) .?"־[די מניח אני את בל אומנות שבעולם יאירי מלמד את בני אלא תורה כדי שיאכלו שכר עמלה כעולם הזה וקרן קיימת להם לעילם הבא שאין לך אומנות שהיא עומדת2) לאדן אלא בנערותו בלבי, אלא אם בא לידי חולי או למידה שלייפלרין או י?נם לימי זיקנה ואין יכול לעטור במלאכתו נמצא מת ברעב, א?ל התורה אינה כן אלא משמרת את. אדם מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו, בנערותו 9ה הוא אומי יקדי י,י8) יחליפו כה יעלו אבי כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו, בזקנותו מה הוא או׳ עוד ינובון בשיבה Ed. Wilhermsdorf. משמו החמרין רובן רשעים. והגמלין רובן בשרים. הספנין רובן חסידים. טוב שברופאים לגיהנם. והכשר3) שבטבהים שותפו של עמלק. רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנותי*) שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קיימת:») לעולם הבא ושאר, כל אומניות אינן כן, כשאדם בא3>) לידי חולי או לידי זקנה. או לידי יסוריף). ואינו יכול לעסוק במלאכתו. הרי הוא מת*) ברעב. אבל התורה אינה בן. אלא משמרתו מכל רע בנערותו. ונותנת לו אחרית ותקוה י a) J. כשר, j. 66 c, הכשר. Jeruschalmi hat übrigens groBe Amplificationeii. b) J. אומניות. c) J. והקרן קיימת לו. d) J. שאם נכנם אדם לידי כח. e) J, מידה של ייסורין, T. p, 343, Z. 21 לידי מידת הייסורין. f) J. מת;> ומוטל. dieser Begriff. — An diesem Beispiel ist es ersichtlich, daß eine Baraitha in die Mischna ms. K gedrungen ist. Vgl. weiter unten עומדת wie in j. 66 d, Z. 16 u. T. 334, Z. 19. — Beachtung verdient in K. (hier und oft z. B. Sota 6, 2). Die Schreibnng קול (j. 66 d, Z. 10 u. T. 343, Z. 15 natürlich wie gewöhnlich קל וחומר), vgl. dazu A. Schwarz, Der hermeneutische Syllogismus in der talm. Literatur (Wien 1901) S. 8 f., dagegen Bacher, Ag. d. Tann., 2. Aufl., S. 241, Anm. 2. ג) Über die Aussprache des Wortes דבי s. Elia Levita in Tischbi s. v. רב; vgl. בירבי u. B7)peßt auf Inschriften u. vulgäre Aussprache ribbi, r a b b i, s. Schürer, Gesch. d. j. Volkes im Zeitalter J. Chr. 3. Aufl., II, 315, 316. 2) s. T. u. j. 3) Diese Schreibung des Gottesnamens findet sich oft in orientalischen Handschriften. Ich habe sie Frühjahr 1905 unter Anderem